שמונה חיילים-פרק חמש-קנדל

"בוקר טוב" אמרה קרול לצ'אד ביפנית
"בוקר טוב" ענת צ'אד בפיהוק
"אני הולכת להעיר את השאר, בינתיים תתלבשי טוב?" אמרה קרול שהייתה כבר לבושה
"מה השעה?" שאלה צ'אד
"עכשיו בערך שבע וחצי, תתלבשי טוב?" אמרה קרול בחיוך קטן וצ'אד הנהנה והחזירה חיוך. לאחר שכולם התלבשו, אכלו ונכנסו למסוק אמרה קרול
"טוב היום אנחנו נבקר ברוסיה, איטליה, ארגנטינה ובעוד ארץ"
"בעוד ארץ? את לא יודעת לאן טסים?" שאלה דיאנה בבהלה
"אני מקבל סוג של חזיונות איפה בדיוק כל אחד אבל משהו כאילו חוסם ממני את הארץ האחרונה" אמרה קרול וניסתה להתרכז
"אתמול קיבלתי שזו קנדה אבל היום זה לא שם, זה כאילו לא בכדור הארץ" אמרה קרול
"בואו נמריא קודם לשאר הארצות ואז נגיע לשם" המשיכה קרול בטון רגוע והמריאה אם המסוק.
לאחר פחות משעה נחת המסוק ברוסיה.
"אתם יכולים לצאת אבל…" אמרה קרול "עדיף שלא, קפוא בחוץ" אמרה ויצאה כשעליה מעיל שחור
"אם אתם רוצים מעיל יש מאחורי כל מושב" הוסיפה קרול והמשיכה ללכת
כשהגיע לסמטה שקטה וחשוכה התחילה לעוף כשרגליה זוהרות בצהוב ונחתה על הגג,
"אתה קנדל נכון?" פנתה לבחור שרירי בעל שיער שחור שישב על אותו גג אם הגב אליה, הבחור נבהל וקפץ ממקומו
"מי את?" שאל הבחור בבהלה ועיניו הירוקות נפתחו לרווחה,
"אני קרול" ענת בעדינות
"ויש לי הצעה בשבילך" אמרה קרול
"אני רוצה לקחת אותך תחת חסותי ולהעניק לך אוכל מים ומחסה" המשיכה קרול בטון רגוע
"ומה יצא לך מזה?" שאל קנדל בחשד
"ובתמורה אתה תצא איתי ואם צוות של חמישה נערים שכבר מחכים לך במסוק שלי למטה למשימה" אמרה קרול במהירות וברוגע.
"בסדר" אמר קנדל בזמן שחשב 'זה לא שיש לי מה להפסיד נכון?'
כשהם חזרו למסוק נתנה קרול לצ'אד ולקנדל שתי אוזניות
"לזה אני קוראת "מתורגמן" זה יגרום לזה שאנחנו נשמע אתכם מדברים אנגלית אבל צ'אד תשמע אותנו ביפנית וקנדל ישמע אותנו ברוסית" הסבירה קרול פעם ביפנית ופעם ברוסית ושתיהם שמו את האוזניות.
"יפה מאוד" אמרה קרול
"כולם לחגור, התחנה הבאה היא איטליה" אמרה קרול וכל הנערים התיישבו במקומותיהם וחגרו.