שמונה חיילים-פרק ארבע-צ'אד

אחרי כשעה של טיסה המסוק נחת מאחורי בית אחד הבתים וקרול אמרה
"אתם יכולים לצאת, הגענו ליפן, אבל אל תלכו רחוק, זה לא יהיה הרבה זמן."
"סוף סוף!" קראה דיאנה בשמחה
"כבר חשבתי שאנחנו טסים במעגלים" הוסיפה יובל
"אני כבר חוזרת" אמרה קרול ונכנסה לאחד הבתים
צ'אד שמעה דפיקה בדלת ופתחה אותה
"שלום צ'אד," אמרה האישה הבלונדינית שעמדה מול הדלת
"אני קרול, ההורים בבית?" היא המשיכה
"אמא! אבא! בואו!" אמרה צ'אד ושתי ההורים הגיעו
"את זו שדיברה איתנו נכון?" שאלה האם
"כן זו אני" אמרה קרול בחיוך
"זוכרים על מה דיברנו לפני חודש?" היא שאלה
"כן אבל אנחנו דואגים" אמר האב
"היא לא מדברת אנגלית בקושי" הוא הוסיף
"לא אבל אני דוברת יפנית ואני אתרגם לה הכל" ענתה קרול "ואני מבטיחה לדאוג לה למזון שתייה ומחסה ולכל דבר שתצטרך" הוסיפה
"וזה לא מסוכן?" שאלה האם בדאגה
"אני מבטיחה לשמור עליה בשבע עיניים, לא יקרה לה כלום, באחריותי" אמרה קרול בטון רציני
"בסדר, אנחנו מסכימים, השאלה היא אם צ'אד מסכימה" אמר האב. לפתע נכנסה לחדר צ'אד שהייתה עד עכשיו בחדר ליד,
"שמעתי הכל ואני רוצה מאוד!" אמרה צ'אד בקול רם ובטוח
"מצוין," אמרה קרול בחיוך (וביפנית)
"את רוצה לקחת משהו?" שאלה קרול
"לא" ענתה צ'אד
צ'אד חיבקה את הוריה חיבוק פרידה ויצאה מהבית אחרי קרול, כשהן הגיעו מחוץ לבניין הן ראו את שלושת האחרים יושבים על ספסל
"תכירו זו צ'אד" אמרה קרול ואז פנתה לצ'אד ביפנית "ואלה הם כריסטי, יובל ודיאנה והם יהיו הצוות שלך ביחד אם עוד ארבע נערים שנאסוף מרחבי העולם"
"טוב אחרי ההכרות המרגשת" אמרה דיאנה בציניות "אולי נאכל משהו? אני רעבה וכבר מגיע הערב
"יש מסעדה טובה בסוף הרחוב, נאכל שם ואז נסע לעיר אחרת, שם בבית מלון נישן הלילה" אמרה קרול פעם באנגלית ופעם ביפנית. הם התיישבו במעדה, הזמינו אוכל ואז כריסטי אמר
"את יודעת קרול, את יודעת הכל על כולנו אבל אנחנו לא יודעים כמעט כלום עליך."
"מה אתם רוצים לדעת?" שאלה קרול בבלבול,
"כן, כריסטי צודק, אנחנו רוצים לדעת את הסיפור שלך" אמרה דיאנה ויובל הנהנה.
"בסדר" אמרה קרול….