רכבת הזמן \ טביעת הטיטניק- פרק 5
הדמות הייתה ציירת במקצועה וטליה הבחינה שהיא התקרבה אל אשר.
היא החזיקה בכן ציור והחלט לשרטט משהו בלתי ברור על גבי הדף.
למה היא מציירת אותו? ולמה היה נדמה לטליה שיש לה רגשות כלפי אשר?
" מה היא עושה?" שאלה טליה בסקרנות כי ראה שהציירת הזאת עוררה עניין רב אצל אשר.
" תאמיני לי אם אגיד שאין לי שמץ של מושג?" קראה תמרה בבלבול ונדמה היה שאשר נדהם מאיך שהציירת ציירה אותו , משהו לא היה לו כל כך ברור.
" זה נראה כאילו שהיא ציירה את אשר. אבל אני לא מבינה.. למה היא ציירה אותו?
יש ביניהם משהו ? " התפלאה קשת למראה הציור של הציירת.
" אחפש את הקברניט. את יודעת איפה אני יכולה למצוא אותו?" שאלה תמרה את הציירת. הציירת לא הבינה שום דבר ממה שתמרה ניסתה להסביר לה.
הציירת הייתה בעלת מבטא אנגלי כבד ולבטח היא לא הבינה חצי מהשפה העברית.
היא נתנה את הציור ביד שלו והלכה משם.
אשר התבלבל והניח את הציור בצד, כעת היה חשוב לו למצוא את הקברניט ולנסות להזהיר אותו על מה שעתיד לקרות.
" שנחפש את הקברניט ?" שאל אשר בנימה עניינית, מבלי לבזבז את הזמן המוגבל שנותר להם כדי שיוכל לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר.
" כן , נראה לי שכדאי שנמצא אותו מהר. ממש מוזר לומר את זה. אבל עוד מעט יתרחש פה אסון טבע. " אמרה תמרה בהרהור.
" אני יודעת מה נעשה , נתפצל לשתי קבוצות , וכל קבוצה תלך לחפש היכן בדיוק הקברניט הזה מתחבא מאיתנו, קדימה חברים!" קראה טליה בעידוד והלכה עם קשת ואהבה לחפש בכל הסויטות היוקרתיות בתוך האונייה היוקרתית.
תמרה ואשר הלכו לעבר עמדת השיוט וניסו למצוא אותו גם שם.
" היי , איפה אתה? קברניט יקר. אנחנו רוצים למצוא אותך. לפני שיקרה משהו לאונייה . " אמרו אחד לשנייה בחשש, כאשר הם היו בתוך עמדת השיוט.
הם עמדו וחיכו במשך כמה דקות ספורות , הם חשבו לעצמם שאין סימן לקברניט בשום מקום.
לפתע , הוא הפציע כמו שמש לפניהם, עומד כשידיו בתוך כיסיו.
" חיפשתם אותי?" שאל ברצינות יתרה כאשר הוא הסב כלפיהם את ראשו.
" כן , איזה מזל שמצאנו אותך." אמרו אשר ותמרה ביחד בהתרגשות.
" חבר'ה , תראו אם באתם בקשר לאונייה , אמרתי את זה ביום הראשון ואגיד את זה שוב. לא תהיה שום סכנה שנשקפת לעתיד האונייה היוקרתית הזאת.
זאת המילה האחרונה שאני אומר." אמר הקברניט של האונייה בביטחון.
" טעות בידיך , אוניית הפאר "טיטניק" נמצאת בסכנה ממשית. אתה חייב לעצור את ההפלגה לפני שיגרם נזק עצום לאנשים שנמצאים בבטן האוניה. " אמרו אשר ותמרה בביטחון מלא.
" תפסיקו כבר לדבר רע, האונייה לא נמצאת בשום סכנה, אני כקברניט האונייה הזאת , מבטיח לעשות כל מה שאוכל כדי למנוע מקרה כזה של טביעה.
אנחנו כבר מתקנים את מה שהיה פעם , ומודעים ללקחים שלומדו במהלך בניית אוניית ה" טיטניק".
מדובר בהצלחה מסחררת , אני אומר לכם שאתם עוד תצטערו על מה שאמרתם.
האונייה הזאת סומנה כבטוחה בשביל שאנשים יוכלו להפליג בה." אמר הקברניט וניפח את חזהו בגאווה.
טליה , אהבה וקשת הצטרפו אליהם ועמדו לצד תמרה ואשר.
" מה קורה?" שאלה טליה בעניין.
הקברניט לא ידע איפה לקבור את עצמו.
הוא היה נרגש ובו בזמן גם מבולבל. נראה שהוא היה זקוק לטיפת זמן כדי לעכל את מה שהם סיפרו על עתיד הספינה " טיטניק".
תגובות (0)