רכבת הזמן \ טביעת הטיטניק- פרק 2

אשר נותר לשבת הרבה זמן במקומו אחרי שתמרה סיפרה לו שהוריה התגרשו.
הוא לא ידע מה עליו היה לומר , אם לשתוק או להמשיך לדבר עם תמרה, שלא הבינה למה הוא לא מדבר.
" אשר, למה אתה לא מדבר?, מה קורה שם? הכול בסדר? אתה יכול להפסיק לרחם עליי , זה קורה לכל המשפחות הכי טובות." אמרה תמרה בהרהור.
" לא , פשוט . זה ממש מטורף . זה ממש מעציב אותי. סלחי לי פשוט אם אגיד את זה , תמי. את חייבת להתאושש. כי יש לנו משימה חדשה שעלינו למלא כעת." אמר אשר בקול מסתורי.
" איזו משימה? מה כבר אני ואתה צריכים למלא עכשיו?" שאלה תמרה בטון מבולבל.
" מדובר בטיטניק, אותה האוניה המפורסמת שטבעה בשנת 1912. ההתרגשות הייתה בשיאה. דווקא לשם פנינו מועדות.
ואת חייבת להבין משהו קטן לפני שנצא.." קרא אשר ופתאום השיחה התנתקה לחלוטין.
הוא לא הבין מה קרה, רק שתמרה לא ניתקה את השיחה באמצע שהוא דיבר על המשימה החדשה אליה הוא יצא בראש מורם מבלי לדעת מראש מה יקרה.
אשר זכר את הבטחתו אל טליה , הוא כל כך רצה להתקשר אליה בחזרה.
אבל אז הוא נזכר שהוא היה חייב לבצע את המשימה. הוא החליף את בגדיו ויצא לדרך מבלי להודיע למשפחתו לאן הוא ממהר בשעות הלילה המאוחרת.
הוא סימס לכל החברים שלו שעליהם להתייצב בנקודת המפגש.
הראשונה שהגיעה מבין החבורה , הייתה טליה, שלא הבינה בפעם השנייה למה הוא קרא לה להיפגש בדחיפות.
בעוד שטליה ניסתה להתאושש , היא נזכרה שאשר בכלל לא קיים את הבטחתו כאשר הוא אמר שהוא יתקשר אליה מאוחר יותר .
" למה לא התקשרת אליי בחזרה?" שאלה טליה בעצב עמוק והדמעות ירדו על מורד לחיה.
" נדבר אחר כך, טוב? זה לא חייב להיות עכשיו, השיחה תדחה לפעם אחרת." אמר אשר ושוב שתק.
הרי מה הוא יגיד? למה טליה כל כך נפגעה ממנו והכי חשוב , שום דבר לא מעניין אותו כרגע חוץ מהמשימה הכבדה שהוטלה על כתפיו.
" למה אתה לא מבין את מה שאני מנסה להסביר לך כבר הרבה מאוד זמן? אני אוהבת אותך וכל מה שמעניין אותך עכשיו זו המשימה המנופחת שלך. מתי תבין שאני רוצה להיות איתך?" אמרה טליה במבוכה וחיכתה לראות איך הוא יגיב.
" טליה. את מדברת ברצינות? יש לנו משימה למלא ביחד. אני מבקש ממך להבין מה הדחיפות שבגללה קראתי לך!" קרא אשר בתוקף.
כל השאר הגיעו, אשר היה להוט לצאת לעבר המשימה החשובה.
טליה , אשר, אהבה , קשת ותמרה עלו על רכבת הזמן. לא היה להם זמן מיותר כדי שהם יוכלו לבזבז אותו עד הסוף.