רכבת הזמן \ התנגשות הקרחונים-פרק 2

טליה הביטה בו אחוזת הלם ולא הבינה בכלל מה קורה פה.
" נו, מה איתך? אנחנו צריכים לזוז מיד . למה את עדיין עומדת פה כמו איזה פסל?" שאל אשר והפנה מבט מלא פליאה לעבר טליה.
" אני לא זזה מפה לשום מקום, אתם לא תעשו ממני משוגעת. לאן אתם כל כך ממהרים? האמת שלא נולדתי אתמול . תגיד לי מה זה הדבר שיש פתאום רכבת זמן כלשהי מפובקרת לחלוטין." אמרה טליה בנימה דעתנית ועדיין לא הבינה למה הוא התכוון כשהוא הזכיר את העובדה המוזרה והבלתי מקובלת " רכבת הזמן".
" אני לא יכול לענות לך, אנחנו חייבים ללכת. יש לנו משימה שהיא בכלל לא קלה לביצוע." אמר אשר בקול בטוח אך בכל זאת הוא קצת חשש שהוא לא יצליח במשימה.
" אוקיי, בואי נמהר. לפני שיהיה מאוחר מיידי." נשמע קולו של אשר כמו מדבר אליה.
אבל היא לא שמעה אותו כבר והיא החליטה להתקדם בלעדיה.
טליה עדיין לא קלטה מהי המשימה שאשר דיבר עליה כל הזמן. החבורה מההווה לא בזבזה יותר מדי זמן.
הם עלו על רכבת הזמן . טליה עדיין הייתה נתונה בהלם גמור.
היא לא הבינה מה קורה לחברים הכי טובים שלה.
והיא עדיין תהתה מה יקרה הלאה.
כשהם ירדו בתחנת היעד, הם הגיעו לנקודת במסע בזמן שעוד לא קרה עדיין ושאמור לקרות בעוד ארבעה עשורים מאוחר יותר.
טליה ניגשה לאיש כלשהו שהיא לא הכירה אותו בכלל באופן אישי, הוא אמר לה שהיא נמצאת בשנת 4030 ושעומד לקרות איזשהו אסון גדול ממדים .
טליה לא כל כך הבינה על מה הוא דיבר, אבל הוא אמר שזה יכול לפגוש בקרחונים.
" אתה מוכן לומר לי מה יקרה לקרחונים? מה אמור לעלות בגורלם?" שאלה טליה בתסכול והיא לא ידעה בכלל איך למנוע את האסון ההולך ומתקרב בצעדי ענק.
" אמרתי שזה קשור להתנגשות כלשהי שאמורה לפגוע בקרחונים, כדור הארץ משנה את צורתו וזה הכול בגלל זיהום האוויר שאנו, בני האדם יוצרים במו ידינו והתוצאה קרובה יותר מתמיד לתת את אותתיה." אמר האיש ובלי לומר שום דבר נוסף, הוא נעלם לחלוטין.
טליה עמדה במקומה רפואה לא מבינה מה קורה לה פתאום.