רוח חופשיה

הוא היה חלום מופשט שנלכד בעולמם של רוקמי החלומות.
נפש פראית ללא גבולות, מעולם לא עטה עליו כבלים פיזים.
רגיל היה לשחק עם הרוח משחקי מחשבה ותעלולים.
הם ניצלו את השעות המוקדמות של הבוקר.
הרוח עדיין תפסה מחסה בהרים הכחולים, המתינה לזריחת השמש.
שדה כוח נבנה סביבו, לא עזרו לו המאמצים להמלט.
הוא ריחף בתוך שדה הכוח, מנסה למצוא פריצה.
לבסוף הבין שאין מפלט, הוא לכוד בידי בני האדם.
הם מנסים ליצור איתי קשר, התבונן באישה, היא שידרה לו מחשבות.
בתחילה דחה את גלי המחשבות, מימש סביבו קליפה לא חדירה.
התבונן לתוך עיניה הכחולות, הסקרנות אילצה אותו להסיר את החסימה.
״שלום, קוראים לי מאיה, אני הנציגה של בני האנוש, אנחנו רוצים להציע לך הצעה.
אתה מוכן להקשיב לנו״.
״יש לכם דרכים מוזרות לבקש בקשות, כלאתם אותי בתוך שדה כוח״.
״אני מצטערת״, השפילה את מבטה לאדמה, ״ האם היית מקשיב לנו״.
״לא״, ענה לה, ״אני לא משוחח עם בני אדם, הם נוגדים את מהותי.״
"עכשיו אתה מבין למה כלאנו אותך, אל חשש, רק תקשיב לנו, לא נכפה עליך דבר".
היא חייכה אליו וכבשה את מחשבתו, חדר למוחה וחקר אותה.
לא ברפרוף, כפי שנהג לעשות עם ישויות אחרות, הוא נדהם מעוצמת הרגשות.
התשוקות, אין בה טיפה של רוע, אפילו בתת מודע, בני האדם הטיבו לבחור את נציגם.
״תורידו את שדה הכוח, אני אקשיב לך, אבל רק לך״.
מאיה סימנה באצבעה לצוות שתפעל את שדה הכוח, ״הורידו״.
שדה הכוח התפוגג. המחשבה הראשונה שעברה בו, המלט.
אך הוא היה סקרן ומרותק, לא היה מסוגל להנתק מהחיבור לנפשה.
״אני מקשיב לך, מה רציתם ממני.״ היא ניסתה להתיישב על סלע וורוד,
הוא מימש חלק מעצמו לכיסא וקלט את גופה. הוא התענג על מגע גופו וריחה.
״אתה שובב״, אמרה וצחקה בקול רם.
״נכון, אבל תתבונני על הסלע שרצית להתיישב עליו״.
היא התבוננה על הסלע, הסלע הצמיח קוצים כחולים ושלוש זוגות רגלים והתרחק בשעטה מהמקום.
״זה היה כואב, אם הייתי מתיישבת, תודה. אולי תממש את עצמך לדמות מוחשית, כדי שאוכל להתרכז בך״.
״אין בעיה״, הוא מימש את עצמו לדמות שהייתה נחבאת עמוק במוחה.
כל התשוקות, המראה, הקול והריחות תאמו לאביר חלומותיה.
בתחילה היתה בהלם ושתקה, ״אתה לא הוגן, משחק לי ברגשות״.
״זה אני, בעיניי רוחך, אין מה לעשות״.
הוא חש בהנאה איך היא נמשכת אליו והתענג על התחושות.
״אנחנו צריכים עזרה, הגענו למבוא סתום, מצד אחד אנו רוצים שבני האדם יהיו בעלי רצון חופשי.
אבל הרצון החופשי גורם לכאוס בעולמנו. החברה שלנו לא תשרוד,
אם כל אחד ינהג לפי רצונו, ללא הגבלות. באנו לכאן לקבל עצה, איך עולמכם שורד ולא חרב״.
״אני מבין את הבעיה, אתם מתפתחים ומתחילים לשאול שאלות.
התרבות שלכם עומדת לפני שינוי, אבל עוד ארוכה הדרך.
אתם עדיין לא מוכנים לשלב הבא בהתפתחות, יש לכם עוד הרבה ללמוד.
אתם גזע צעיר, עוד לא התחברתם ליקום, אתם מנותקים״.
״אני לא מבינה״. ״ברור שלא תביני, אבל אני יכול להמחיש לך, תחדרי לנשמתי״.
בהיסוס היא חדרה לנשמתו, עיניה נפתחו לרווחה בניסיון לעקל את המראות.
כל היקום היה פרוס לפנייה, ארוג בקשרים אין סופיים, הכול קשור בכול.
זרימה אין סופית והמארג מתנועע בהתאמה.
מבעד למראות שמעה את קולו, ״תנסי לשנות משהו.״
היא ניסתה לשנות שינוי מזערי, היקום הגיב כיצור חי, התנועע והתאזן.
״אני מבינה״, מלמלה לעצמה, ״אנחנו לא מוכנים.״
״אין דבר, אל תתני לאמת לצער אותך, זה עניין של זמן, אתם תפתחו את היכולות״.
״תודה לך, תבוא לבקר אותי, אני אתגעגע אליך״.
״אבוא אליך, להתראות בחלומות״.
אלון.