פרק שני – פגישה

9:45 בבוקר, 24 בינואר 2086, בניין אאכ"א, איסאפיירד'ור, וסטפירד'יר, איסלנד.

נשיא אאכ"א ישב בראש שולחן הדיונים, נציגי כל מדינות העולם (וגם כמה שאינן מדינות) ישבו מולו בחצי מעגל בן עשר קומות ישיבה. הוא קם, ופתח בדיון כפי שעשה זאת מהיום שבו נבחר, על פי הספר.
"פגישת אאכ"א מספר 3343 נפתחת." קרא, ודפק בפטישו על השולחן.
"אני מאמין שכולכם קיבלתם עדכון לגבי הנושאים, אזכיר לכם בקצרה." אמר, כיחכח בגרונו והחל לקרוא.
"האם לקבל את מוזמביק, אוגנדה, מיאנמר, ברוניי וכורדיסטן לשורותינו, איך לסייע למושבות על הירח והאם להתיישב על מאדים והסכם השלום עם הגאקויים. האם יש למישהו הערות?".
נציג ארה"ב קם, השתעל מעט, קינח את אפו ואמר "היינו רוצים לדווח על מתקפה נגד ארצות הברית שבוצעה על ידי כוח צבאי בלתי ידוע בעזרת נשק שאינו מוכר לאנושות. ארצות הברית של אמריקה מבקשת סיוע כלכלי וצבאי במקרה הצורך. על הנושא ארחיב בהמשך הפגישה."

לאחר ההצבעות על קבלת 5 המדינות לאאכ"א (134 בעד, 52 נגד, 3 נמנעים), הוויכוחים האדירים בין נציגי רוסיה ונציגי ארצות הברית על הסיוע בטריטוריית 'ספוטניק' על הירח והסכם השלום עם הגאקויים, שהוויכוח העיקרי היה על האם לקרוא לו הסכם 'שלום', כיוון שלא הייתה שום מלחמה.

"הגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר", קרא הנשיא, בעוד נציג הודו (שכינוי היה "הפיל" כשהיה מתאבק) פורש מהאולם, רוטן וזועף על ה'עלבון'. "מה שקרה במיאמי חייב להחקר. ואני מאמין שלנציג האמריקאי יש מספר דברים לומר בנושא, רשות הדיבור שלך."
"ובכן, כפי שחלקכם אולי יודעים, הקרן נורתה על מיאמי ומוססה את מגדל החירות, הקרן עשויה מאור מוצק, טכנולוגיה מאוד חדשנית מבחינתינו, אבל באכב"ג (איחוד הכוכבים הבינ-גלקטי) הוא נחשב לטכנולוגיה כל-כך של השנה שעברה." גיחוך עבר בקהל, ונציג ארה"ב נראה מרוצה. "עכשיו, כרגע אין לנו מושג מי הם אלו שירו את הקרן, אבל המסר שהיא הכילה כבר פוענח. וזוהי לשונו: 'אזרחי ארץ, לאחר 180 שנים בהם הסתתרנו ביניכם, למדנו את המנהגים שלכם ואת דרך הפעולה שלכם, אנחנו מכריזים מלחמה על אאכ"א ותובעים שטח בגודל של כ-500,000 קמ"ר רבוע, ובו נחיה. שהשלום ישכון עליכם. בני האקראמאנה.'."
תדהמה עברה בקהל, כשלפתע קם נציג רוסיה "הבנתי!" קרא, והתמיהה את רוב הקהל, "אני יודע מתי הם הגיעו" קרא.
"מתי", שאל הנשיא, זו הייתה שאלה רטורית, כי זה כבר היה ברור.
"1908, טונגוסקה. מה שמפתיע זה שהשטח הלא מיושב דאז בסיביר היה מספיק להם, אבל בגלל בניית מטרופולין איוואנוגרד, השטח שם הצטמצם לבערך חצי ממה שהם דורשים."
"ובכן" אמר הנשיא, "אני חושב שזה מספיק להיום. פגישת חירום של מועצת הביטחון של אאכ"א תתקיים אחר הצהריים. פגישת אאכ"א מספר 3343 נסגרת." קרא, לגם את שארית המים מהכוס שלו, קם והלך משם.

אולי, אם הם היו מקדישים לזה יותר מחשבה, אולי אז המלחמה לא היה מתרחשת, אבל זה כבר היה מאוחר מדי…