פרק ראשון – הכנות לפגישה

9:00 בבוקר, 24 בינואר 2086, בניין אאכ"א, איסאפיירד'ור, וסטפירד'יר, איסלנד.

סגן נשיא אאכ"א (איחוד אומות כדור הארץ) הלך במהירות במסדרון, לבו פועם בקצב אחיד. עוזרתו האישית דיווחה לו באוזנייה על נושאי הפגישה, וענתה לו על שאלותיו.
"הפגישה הנוכחית של אאכ"א, 3343 במספר תדון בשלושה נושאים:
1. האם לקבל את מוזמביק, אוגנדה, מיאנמר, ברוניי וכורדיסטן לארגון, לאחר שלוש שנים כחברות על תנאי.
2. הקשיים הכלכליים של המושבות על הירח, ואפשרות הארצת מאדים.
3. הסכם השלום עם הגאקויים, תושבי כוכב טנשה (לשעבר קפלר 452B) והסכם סחר חופשי איתם, בנוסף לבקשת אופציית התיישבות על הכוכב שלהם.
אדון טגינייב, האם אתה זקוק לעוד משהו?" שאלה לילה, העוזרת האישית שלו.
"לא, אבל אשמח לדעת, האם יש איזושהיא מטאפורה שהיית רוצה שאשתמש בה היום?"
"אולי תשתמש ב'עדיף ציפור אחת ביד'?" שאלה לילה,
"זה מיושן מדי. מה דעתך על 'כמו כוכב מרחף וקפוא, תקוע בסיבוב בלתי נגמר חסר כל מטרה', איך זה?"
"נוראי ואפל, אדוני" אמרה לילה, "אולי עדיף שלא תשתמש במטאפורה היום."
"את צודקת, כמו תמיד." אמר טגינייב.
טגינייב הלך במסדרון הארוך והקריר. הוא נתקל בנציגי המדינות הדרום אוקייאניות, טסמניה וניו זילנד, כשהם משוחחים על נתיבי הסחר.
"זה משונה" קראה לילה באוזנייתו, והקפיצה אותו בעודו ממהר אל אולם הדיונים.
"קיבלתי עדכון, מתקפה נגד ארצות הברית ממיקום לא ידוע במשולש ברמודה"
"אבל אין כלום במשולש ברמודה, האזור הוכרז שטח ניסויים צבאי של האמריקאים" אמר.
"מסתבר שסלע בגודל של עיר קטנה יצא מהמים, וירה קרן אור מרוכזת על מיאמי ומוסס את מגדל החירות". אמרה לילה, מופתעת באותה מידה כמו הבוס שלה.
"אני בטוח שהנציג האמריקאי יגיד לנו במה מדובר בפגישה. עוד משהו חשוב?" הוא אמר, בעודו חולף על פני נציגי ישראל ומדינת פלסטין, בעוד הם מתווכחים על נושא הכביש הבין-פלסטיני, והשפעתו על שמורת הטבע "נגבה".
"בקשר לברמודה, הקרן שהם ירו השמיעה קול בתדירות של לא פחות מ-782 הרץ, כרגע עובדים על הפיענוח של הקול."
"סלחי לי על בורותי, האם כמות ה'הרצים' משנה משהו?"
"לפי מה שידוע לי כן".
"טוב, אני אלך אל הפגישה, תעדכני אותי אם יש התפתחויות. טגינייב סוף."
קורמנבק טגינייב לא ידע שהוא עומד להיות נוכח בפגישה שתשנה את העולם, כמה חבל שהוא רק סגן נשיא אאכ"א…