פחית הנפט פרק 7 כדי לכם ממש לקרוא (הפרק הכי מעניין שהיה עד עכשיו!!)

-המשך-
בום! נפל הפסל על ראשיהם של שני הגברים. צפיתי בתדהמה במתרחש, הכלב רודריגו החל לרוץ אל עבר שני הגברים, חסרי ההכרה. 'מה קורה כאן לעזאזל?!" חשבתי במוחי. לפתע מפתח הביוב קפץ אלכס!
הוא בא, חתך את החבל שקשר אותי, ותלש לי בכוח את הסלוטייפ מהפה. "אאו! תיזהר אתה מוריד לי שפם!". צעקתי בכאב. "יש לך שפם?" שאל אלכס בתדהמה מזויפת. "תודה שבאתָ!" אמרתי. "אבל כדאי שנברח מכאן". אני ואלכס התחלנו לרוץ. רצנו בעלטה גמורה. "האו! האו, האו, האו האו האו!" נשמעו נביחות רחוקות מאחורינו. "אוי נו באמת! הכלב המשוגע רודף אחרינו!" אמרתי לאלכס, תוך כדי ריצה. "מה?" אמר אלכס, הוא לא ידע על רודריגו. הנביחות נשמעו קרובות מאוד. "את מתכוונת לכלב אמיתי?"
שאל אלכס. "כן למה חשבתָ שהתכוונתי?" לא הבנתי. "לא משנה" השיב אלכס. "אתה יודע משהו? זה לא ממש השיחה המתאימה לדבר עליה עכשיו!" אמרתי לאלכס. "שמתי לב!" הוא השיב. המשכנו לרוץ בחושך, הכלב רודף אחרינו, נוטש את בעליו. שמעתי מים זורמים. לא הספקתי להבין ופתאום, "ספלאששששש!" נפלתי לתוך המים המזוהמים. "איכס!" אמרתי לאחר שאלכס עזר לי לצאת מהמים הדוחים. "שוב תודה" אמרתי לאלכס והמשכתי במרדף, נוטפת מיי ביוב. העניים שלי הסתגלו לחשכה וראיתי את רודריגו קופץ מעל זרם מיי הביוב, ומתקדם לעברנו. אלכס הסתכל הרבה למעלה, נראה כמחפש משהו, כנראה פתח לצאת.
אלכס! נראה לי אני רואה אחד!" אמרתי בשמחה. בחושך, על התקרה, ראיתי מכסה ביוב מעוגל, ולידו סולם. אלכס עלה לפתוח אותו. "מהר!" זירזתי את אלכס. אלכס ניסה לפתוח את המכסה, משני הכיוונים, ואפילו לדחוף קצת את המכסה, אבל שום דבר לא עבד. אלכס ירד בזריזות, בתחושת אכזבה קלה. "האוו! האווווו! האו האו האו!" הכלב ממש התקרב. ראיתי אותו רץ לכיוונו של אלכס, זועם על הפולש, וקפץ עליו מפיל אותו מהסולם. "אהההההההההההה!" אלכס צרח. הכלב החל לנשוך אותו ברגליים ובידיים בשיניו הענקיות. "אלכס!" צעקתי. לא יכולתי לראות את זה. הבנתי, הגורל קבע, עכשיו תורי להציל את אלכס!
חיפשתי במהירות דבר שאני אוכל להעיף איתו את את הכלב, אבל לא מצאתי כלום. בלי לחשוב יותר מדי בעטתי בראש של הכלב. הוא יבב, הרפה מאלכס וזינק לעברי. שניה לאחר מכן אחז ברגלי, בין שיניו, והחל לגרור אותי. אלכס התקשה לקום. עכשיו התור שלי להציל את עצמי.
הרמתי את ידי וקיבצתי אותה לאגרוף, והרבצתי לכלב הרשע בפניו. הוא עזב את רגלי וקפץ לעבר היד שלי. במהירות שלא הבנתי איך היא הגיע אלי, חמקתי וזזתי הצידה. שיניו של רודריגו נסגרו על האוויר ברעש, והוא נפל, מתגלגל ללא רצון, על הרצפה, ונשאר לשכב שם,. עזרתי לאלכס לקום, לא היו לו פציעות חמורות רק כמה שריטות וקצת דם. "אני מניח שעכשיו אני צריח להגיד לך תודה?" אמר שאל אלכס. "משהו כזה" עניתי. "אבל כדאי שנחפש עוד פתח לצאת!".
אלכס ואני התחלנו לרוץ. לאחר כמה דקות רודריגו קם, ומרדף נמשך. הפעם אלכס ראה את פתח הביוב הבא. הוא ניסה לפתוח גם את הפתח הזה, ולא הצליח. "זה חסר סיכוי" התייאש אלכס. "אנחנו לא נוכל להמשיך לרוץ ככה לנצח". "נכון אבל מה נעשה עכשיו?" שאלתי. "יש רק דבר אחד שנוכל לעשות!" השיב אלכס. "לחזור חזרה!" "אני לא בטוחה ש-" פרץ נביחות קטע אותי. "הכלב חזר!" הודיע אלכס.
"בואי" אמר אלכס ומשך לי את היד. רצתי אחריו, כשהוא מושך אותי. נפגשנו פנים מול פנים עם הכלב. ניסיתי לעצור אבל אלכס לא נתן לי. הוא החל למשוך אותי שוב. "אני יודעת לרוץ!" אמרתי לאלכס. "בסדר אבל בואי!" אלכס ואני המשכנו לרוץ כשרודריגו דולק בעקבותינו. "מה אתה עושה!" צעקתי במחאה. "חוזר חזרה!" השיב אלכס. המשכנו לרוץ, ושוב לא שמתי לב ונפלתי לתוך מיי הביוב המסריחים. "יש לי דה-ז'ה-וו" אמרתי לאלכס כאשר נפלתי בפעם השנייה לתוך המים. שוב יצאתי, וראיתי את הכלב. "לא שוב הוא" התלוננתי. "הכלב הזה! נו באמת!!!" כעש אלכס. "באמת, נמאס!"
הכלב ניסה לתקוף אותי שוב, אבל אני נתתי לו חתיכת אגרוף בראש. "שיא- אללה! עם הכלב החולה הזה שיעזוב אותנו בשקט!" התרגזתי. גם רודריגו כעש, והמטרה העקרית שלו הייתה אני. הוא קפץ לעבר הראש שלי, לסתותיו פעורות. שוב לא חשבתי יותר מידיי, וקפצתי בפעם השלישית אל תוך המים. גם רודריגו נפל, אבל הוא לא הצליח לשחות, ונסחף בזרם המים. "את שוב נפלת" לגלג אלכס. "פעם שלישית גלידה!" אמרתי בקול שמח, ויצאתי אל הגדה השנייה. "תן כיף!" אמרתי לאלכס. אלכס הושיט את ידו אל עבר ידי המורמת, ובלי ששם לב נפל גם הוא למים!. "חה! חה! חה!" צחקתי. הוא יצא אל עבר הגדה שעליה אני הייתי. " תודה רבה לך באמת!" הפטיר אלכס. הלכנו חזרה אל אבר הפתח שהיה באמת פתוח ופתאום הבחנו בשני צליליות גדולות מתקרבות אלינו , "אוי לא!"

המשך יבוא ..