פחית הנפט פרק 15 כדאי לכם ממש לקרוא (פרק עצוב)

-המשך-
"אוי לא! אוי לא! אוי לא!…" מלמלה קייט בפחד. "סתמי קייט!" גערה בה אן, למרות שבתוך תוכה שקשקה מפחד. "אנחנו חייבים למצוא דרך לצאת מפה…" לחש דן. "טוב, יש רעיונות?" שאלה קייט. "אני קצת מפחדת, עם לא אכפת לכם!". אן חשבה שהדרך הטובה ביותר תהיה עם יקפצו על האבנים, אך גם האבנים שקעו. "הממ.. חייב להיות כאן משהו שיעזור לנו לצאת… כרגע הדרך הכי טובה היא לעלות על משהו שלא שוקע… אבל על מה?" שאלה אן את כולם. אף אחד לא ידע. "קראאאאק!" נפל קקטוס אל תוך החול הטובעני בקול רעש חזק. לין קלטה את זה מהר יותר מכל האחרים "הקקטוסים!! הם "צפים" בחול הטובעני!". כולם הביטו על הקקטוס שזה אתה נפל. "כן אבל … יש עליו קוצים" הזכירה קייט. "לא נוכל לקפוץ עליו". "יש לי רעיון מיהר ואמר בועז. "מה?" שאלו כולם יחד. "כל אחד יתרם פריט לבוש אחד, ויחד נכסה את הקקטוס כך שהקוצים לא יבלטו, אבל צריך שיפול קקטוס ענקי, אחרת נצטרך לעבור לחגורת היבשה השנייה כל אחד, וזה מסוכן לילדים הקטנים…" "היי!" מחו קייט, לין, אן ובן. "בסדר… רעיון טוב" אישרה אן והורידה מעליה את הכובע החם. "אם… אני חושב שזה לא מספיק" העיר בן. אן החזירה את הכובע לראשה, והורידה את מכנס הטייץ שלבשה מתחת לג'ינס הקצר שלה. "זה כבר יותר טוב!" אמר בן. אן הסתכלה עליו במבט בוחן. הילה הורידה את השאל המשונה שאהבה ללבוש, למרות החום הרב ששרר במדבר. קייט הורידה את החגורה שלה וכך הלאה… כל אחד הוריד פריט לבוש אחד והביא אותו לבועז. אן חיפשה במבטה קקטוס גדול, אך מצאה רק קקטוס אחד בינוני ושלוש קטנים. היא גם שמה לב שחלקת היבשה שעליה עמדו הצטמצמה במהירות. "תקשיבו, אין כאן קקטוס מספיק גדול בשביל שכולנו נעלה עליו, נצטרך לשוט כל אחד לפי תור: הילה, בועז ודן יכולים כל אחד לעלות על הקקטוס הבינוני, אני, קייט, בן ולין נעשה תורות על אחד הקקטוסים הקטנים, מקובל עליכם?" הדעה של אן התקבלה בברכה. בועז חיבר מכמה בגדים כיסוי לקקטוס הבינוני, וגם עוד כיסוי לקקטוס אחד קטן. לאחר שכיסה את הקקטוסים חיכך את ידיו ושאל:" מי רוצה להיות הראשון שיעלה על הקקטוסים?"
לין התלהבה ואמרה:" אני רוצה להיות הראשונה שתעשה את זה! כי אני זאת שאמרה שהקקטוסים צפים!!!". " ממש לא! זה כמו שאני אגיד שבגלל שאני מצאתי את הקקטוסים אני יעלה ראשונה! וזה נכון! אז אני עולה ראשונה!!!" התנגדה אן. הן החלו לריב, ואז לפתע לין נפלה אל תוך החול הטובעני, שפתאום סגר עליהם מכל הצדדים, וכמו סרדינים בקופסה הם היו צריכים להימחץ אחד אל השני כדי לא לטבוע. "זה לא הזמן המתאים לריב" הרגיעה הילה את הרוחות. "אבל כולנו רוצים לעלות ראשונים!!!" ענו לין, בן, קייט ואן. "יש לי רעיון, נעשה משלוש יוצא אחד" הציע בן. קייט לין ובן הצטופפו ועשו משלוש יוצא אחד. אן הסתכלה עליהם במבט של בוז, וחשבה:'מה הם עושים עכשיו משלוש, אנחנו הולכים לטבוע! אני מתחפפת ואני לא שואלת אף אחד!!!' היא לקחה את הקקטוס הקטן וקפצה עליו. הבגדים מנעו את דקירות הקוצים ובלי שאף אחד ראה היא "שטה" על הקקטוס אל עבר היבשה המוצקה. לין שמה לב וצעקה בזעם:" היי אן! תחזרי אני זכיתי! אני אמורה לעלות ראשונה!". "אסטה לביסטה בייביי!" ענתה לה אן וצחקה. היא הגיעה לאדמה החולית הרגילה של המדבר ויצאה ממעגל החולות הטובעניים. היא בעטה חזרה את הקקטוס הקטן והוא הגיעה לשפת הגדה השנייה. לין הזועמת קפצה עליו. באותו זמן דן עלה על הקקטוס הבינוני ושניהם שטו לעבר הגדה השנייה. מסתבר שלין התגלתה כפחדנית גדולה ורעדה ושיקשה על הקקטוס. הילה שמה לב איך לין עוד רגע נופלת- והיא נפלה. הילה, שהחיים של הילדה שלה עברו לה מול העיניים פשוט קפצה לחול. כולם הסתכלו בחרדה גוברת והולכת מה קורה בתוך החול. ואז אן, קפצה גם היא. היא ראתה את דן מושיט יד ללין ומושך אותה בחוזקה אך לא מצליח. הילה עזרה לו מתחת. אף אחד לא שם לב לאן ששחתה בתוך החול, והוציאה את הראש מידי פעם. כולם היו מרותקים למחזה של לין צורחת, מנסה לצאת מתוך החול אך נמשכת למטה, אל תוך הזרועות החובקות של המוות. הילה, ניסתה להרימה, אך זה היה קשה, מיכיוון, שבתוך בטנה של הילה התפתח העובר, אחיהם של לין ובן. בן צרח, ניסה לעזור ככל יכולתו, אך לא הצליח.
– ובינתיים, בעיוורון שחתה אן בקלילות, בעיוורון, בשקט. היא הרגישה את רגליה של לין הנמשכת למטה, ואת גופה המתאמץ של הילה. "אמא! לין!" דן החל לצרוך בטרוף. הוא נגע בחול הטובעני אך בגלל פחדו לא העז גם הוא לקפוץ. כל מאמציהם של לין, הילה ודן להוציא את לין מתוך החול היו עולים בתוהו אלמלא מעשיה של אן. אך בינתיים לא עשתה אן דבר רק חיכתה. הילה נמשכה כלפי מטה, עוד ועוד ועוד, דמעות על פניה עוד רגע והיא שוקעת ואז, היא אמרה:" אנחנו נישמור עליך מלמעלה, כי לא הצלחנו עכשיו…." זה היה רגע טרגי. הילה שקעה לגמרי ונדם קולה. ניראה היה שגם לין, איבדה תקווה אך לפתע קפצה אן בתנופה אדירה והעלתה אותה ואת לין על הקקטוס הקטן. ואז הם ראו את זה, יד אחת, של הילה, ניפנפה להם לשלום.

-בחזרה לצריפי העץ-

המשך יבוא….