פאוור ריינג'רס- אגדת אומגה- חלק 3

השניים ירדו במורד הגבעה הירוקה כשהשמש יוקדת עליהם. זה היה יותר בלתי נסבל בשביל איידן מכיוון שהיה חייב לשמוע את הסיפורים של הבחור שהתלווה אליו.
איידן עצר לפתע.
" תקשיב לי," אמר "פיל,"
" פין." תיקן אותו פין.
" פין. אני מאוד מודה לך על העזרה, אבל נדמה לי שעדיף שאמשיך מכאן לבד, ואתה תחזור לעבודה שלך." הוא ביקש. מיד נפלו פניו של פין.
" בסדר." אמר בניסיון להראות הכי אדיש שאפשר.
" אל תעשה לי עכשיו את הקטע הזה של רגשות האשם, בבקשה." ביקש איידן בתסכול.
" אז תיתן לי לבוא איתך." התעקש פין.
" מה?" לאיידן עדיין היה קשה להבין מה המטרה של פין בכך שהוא עוקב אחריו, אבל הוא המשיך לשחק איתו.
" אני מבטיח לשתוק כל הדרך, אפילו לא תרגיש שאני כאן." הוא התחנן.
" זבוב על הקיר?" הבהיר איידן.
" כן." פין הסכים והם המשיכו בדרכם.
אחרי הליכה של כמה קילומטרים פין קרא לאיידן, " הנה!"
איידן הרים את ראשו והבין שהגיעו למעיין הנחושת. אגמון צלול ותכול הוסתר מבעד לכמה ענפי עצים סבוכים, לידו סלע ענק וחלול- מערה, ולידה היה תקוע באדמה שלט עץ ישן עם כיתוב ברור באדום " אזהרה! מקום מסוכן, ראו הוזהרתם!"
הוא חייך ורץ אל המעיין. איידן הביט סביבו וניגש למערה.
" היי, חכה שנייה!" קרא אליו פין. איידן הסתובב אליו.
" אתה לא יכול להיכנס לשם, המערה הזאת מסוכנת," הסביר " היא יכול להתמוטט בכל רגע."
" אם אתה רוצה להמשיך תבוא אחריי, ואם לא אתה מוזמן לחזור לבלאקווטר." אמר איידן ונכנס אל פנים המערה החשוכה.
" בחיי." מלמל לעצמו. הוא הסתכל לכל הכיוונים ונכנס בהיסוס אחרי איידן למערה, עם תחושת חרטה עתידית בליבו.