פאוור ריינג'רס- אגדת אומגה- חלק 10

איידן היה בדרכו לשער העיירה, ממהר לתפוס את האוטובוס האחרון שמגיע לתחנה לפני שייסע.
" איזה בזבוז." אמר לעצמו באכזבה בעודו הולך בצד הכביש.
מתוך השמיים נפתח קרע ומתוכו יצאו יצורים מוטנטים זהים בעלי ניבים גדולים וטפרים חדים,
בראשם עמד מפלצת שונה שנראתה חזקה הרבה יותר, עם פטיש ענק בידו.
" מה זה?" קרא איידן בבהלה ונפל לאחור, לא האמין למראה עיניו.
" תתכונן לראות את סופך, ריינג'ר!" אמר המפלצת שבראש הצבא הקטן. " לתקוף!" קרא, והחיילים שלו הסתערו לעבר איידן. לא היו לו הרבה אפשרויות, מלבד לברוח.
הוא קם במהירות ורץ חזרה לכיוון בלאקווטר כשהמפלצות אחריו.
" ככה אתה בורח? בלי להלחם?" הוא שמע קול אישה בראשו.
" מי זאת?" איידן נעצר והביט מסביבו לבדוק מי היה יכול לדבר אליו, אך לא ראה אף אחד מלבד המפלצות שהתקדמו לעברו יותר ויותר.
" מהר, תפרוס את היד שלך קדימה!" אמרה האישה.
" למה?" שאל בבלבול.
" פשוט תעשה את זה." איידן רץ עוד כמה מטרים, לכיוון העצים, שם התחבא מהמפלצות שרדפו אחריו. הוא פרס את כף ידו קדימה ומתוך השום דבר הגיע לידו מכשיר כסוף דמוי טלפון נייד.
" מה זה?" שאל.
" תלחם בהם!" אמרה האישה, " תפעל לפי תחושת הבטן שלך."
לפי תחושת הבטן שלי, תהה לעצמו.
איידן יצא מתוך הסבך ונעמד עמידת קרב מול המפלצות. הוא פתח את הפלאפון והקיש את המספרים- 3-6-9.
" בבקשה שזה יעבוד." התפלל בשקט, ולאחר מכן הניף את המכשיר לשמיים וקרא " לוחמי אומגה, קמים מחדש!"
זה קרה כל כך מהר. לפני שאיידן שם לב הוא כבר לבש חליפת לוחם אומגה אדומה, כשקסדה תואמת על ראשו וחרב משוננת בנדן של חגורתו.
" מוכן לקרב, ריינג'ר אומגה אדום!" הוא אמר כאילו הרגע הזה לא היה חדש בשבילו.
" וואו!" קרא בהתרגשות, מסתכל על בגדי הלוחם החדשים שלו.
ראש צבא המפלצות נחרד, " זה לא טוב!"
" אני לא יודע מה גרם לזה, אבל הגיע הזמן שתטעמו את נחת חרבי, מפלצות!" איידן רץ לעבר הצבא עם חרב שלופה והחל לחסל אחד-אחד מהם, כאילו לא היו דבר. הוא מעולם לא הרגיש כזאת עוצמה בגופו.
" כדאי שאמהר להרוג את הלוחמים האחרים, לפני שגם הם יגלו את הכוחות שלהם." אמר התפלצת ונעלם מהמקום כשהוא קופץ אל תוך קרע בחלל, ואחריו צבאו.
" להרוג את הלוחמים האחרים?" נדהם איידן בעודו מביט על המקום הריק בו היו לפני שנייה המפלצות שבהם נלחם.
" ריינג'ר אדום." קול האישה ממקודם נשמע מהמכשיר המשנה שלו. הוא פתח אותו וראה את פניה של האישה- מוסתרים על ידי מסכה לבנה- צהובה, והיא מדברת אליו.
" עלייך לחזור לעיר ולהציל את הריינג'ר הירוק." אמרה לו, ובמסך המכשיר ראה היכן נמצא.
" כן." איידן הסתובב ורץ חזרה לכיוון העיירה בכל כוחו, במטרה להעיר את הריינג'ר הנוסף.