עיר של גורל-

חלק א

"קליירי?" שאל ג'ייס עם הבאה רצינית על פניו.
היא ראתה שהבאת הפנים שלו הראתה שמשהו חשוב שקרה.
"הכל בסדר?קרה משהו?" שאלה קליירי בהיסוס כשכל גופה רועד מפחד.
"אני רוצה להכיר לך מישהי" אמר ג'ייס במסתוריות.
ג'ייס הוביל את קליירי למסדרון אפל קר, וחשוך,חסר נשימה.
"מה זה המקום הזה?" שאלה קליירי במבט מפוחד.
ג'ייס הוביל אותה למסדרון צר יותר מהקודם, בסוף המסדרון הופיע דלת. "דלת ללא ידית?איך זה יכול להיות?" שאלה קליירי כשניסתה להבין למה ג'ייס הוביל אותה למקום חשוך כל כך.
"תיפתחי את הדלת." אמר ג'ייס לקליירי בחיוך.
קליירי סימנה על הדלת את רונה מסוימת.ופתאום הדלת נפתחה.
שקליירי נכנסה לחדר ציפתה לחדר אפל וקר,אך לא ולא היא ראתה חדר מפואר שנראה כמו קסם.
"מה זה המקום הזה?" שאלה קליירי בהתרגשות.
"כשהאלים קוראים לך את חייבת לבוא" אמר ג'ייס.
"מה?" שאלה קליירי. "כשהאלים קוראים לי אני יכולה לסרב" הופיע קול בחדר.
"מי זה?" שאלה קליירי בפתאומיות. ופתאום ראתה מישהי עם שיער זהוב ועיניים ירוקות בשמלה לבנה.
"קליירי,תכירי זאת מליסה". "נעים מאוד להכיר אותך סוף סוף" אמרה מליסה בחיוך רחב.
"איך את מכירה אותי?" שאלה קליירי בחשדנות.
"אני סיפרתי לה עלייך" אמר ג'ייס כמו אסיר שהודה במעשיו"היא רצתה כל כך לפגוש אותך כי אני כל הזמן מדבר עלייך ו.."
"והוא חופר" קטעה אותו מליסה. לקליירי הופיע חיוך על פניה.
מליסה וקליירי וג'ייס טיילו ברחבי הגן המפואר "עיצבת את המקום בעצמך?" שאלה קליירי כשלא הפסיקה להסתכל סביב.
"האמת זה לא הדבר היחיד שעיצבתי" אמרה מליסה.
ג'ייס וקליירי הסתכלו על מליסה במבט מסוקרן.