עיר הערפדים . (סיפור) פרק 1
נק' מבטה של טוני :
"חכי רגע טוני" שמעתי את בראד צועק לי , הלכתי במהירות מהמכולת השכונתית לכיוון ביתי ,
"טוני ! בבקשה עצרי" בראד היה מהיר , תוך שנייה הוא נעמד מולי . "מה אתה רוצה ?" אני מנסה להתחמק מהידיעה שהוא ערפד והוא נשך את עצמו ונתן לי לשתות מדמו . "אני רוצה שתיהיי לידי כדי להסביר לך כמה דברים" "מה זה יעצור לך בראד ? אני לא ערפדית ולא רוצה" הסתכלתי עליו , גופי החל לרעוד לא הבנתי מה עובר עליי "קחי" הוא הושיט לי שרשרת עם תליון בצורת לב נוצץ בצבע ורוד .
"תענדי אותו בבוקר עד שיחשיך" הסתכלתי עליו לקחתי ממנו את השרשרת והלכתי לכיוון ביתי ,
ניכנסתי הביתה ופיזרתי את השתייה והמצרכים שקניתי במקרר ובארונות , עליתי לחדרי מסוחררת התעלפתי על המדרגות . "טוני ?" שמעתי את אותו הקול שרדף אחרי כול היום "טוני קומי !" הרגשתי שכולי נוטפת זיעה , קמתי מצאתי את עצמי שוכבת במיטה ובראד לידי עם כוס ריקה , הבנתי שאני לא מזיעה אלא מים נוטפים מפני לכיוון הכרית שלי "אתה לא מוכן לעזוב אותי ?" נאנחתי והסתכלתי עליו הבנתי שאין לי לאן לברוח ממנו . "תישני אני מציע לך שתישני עכשיו" נרדמתי אחרי כמה דקות . התעוררתי בסביבות 3 בצהריים , האור בחדר סינוור אותי , קרן אור פגעה בחולצתי , היא התחילה לעלות באש ! לא הבנתי מה קרה התחלתי לצרוח ולכבות את החולצה , "אמרתי לך תענדי את השרשרת" הופיעה שוב בראד משום מקום "עזוב אותי" התעצבנתי עליו "את ערפדית כבר" "תוכיח" צרחתי עליו , תוך שנייה מצאתי את עצמי מוצצת את דמו מהכתף "איך ? מה עשית לי ?" שאלתי אותו , אהבתי אותו הייתי מאוהבת בו תמיד , ועכשיו עוד יותר עכשיו נהיה בלתי נפרדים . "נשכתי את עצמי מקודם וגם אותך , שתיתי מעט מדמך ואת שתית מדמי , הדמים התערבו ! הפכת לערפדית התעלפת קודם לכן בגלל שהתעייפת והדמים התערבבו ונחלשת , הבנתי עכשיו הכול היה מובן וברור "אני לא יכולה לחיות פה !" הסתכלתי עליו רועדת מפחד "בואי תחיי אצלי" חייך אליי .
נק' מבטו של בראד :
חיכיתי לרגע הזה שטוני תדבר איתי והוכל לנשוך את גרונה ולתת לה לשתות מדמי , עכשיו גם היא ערפדית עכשיו אנחנו בלתי נפרדים אנחנו ביחד ! היא מאוהבת בי ואני מאוהב בה .
"טוני אני שמח שאת בסדר עכשיו" אמרתי לה וענדתי לה את השרשרת שנתתי לה , היא הביטה בי "למה אין לך שרשרת ?" שאלה , הרמתי את ידי והרמתי את השרוול , צמיד זהב התנדנד לו מצד לצד ועינייה של טוני נצצו . "בואי נצא" אמרתי לה , היא לבשה טייץ כחול חולצה ורודה משוחררת חמימה ומגף איטלקי ורדרד חמים . אספה את שערה הבלונדיני הגולש לקוקו גבוהה ויצאנו , כולם הסתכלו עלינו ברחוב "אני רוצה לנגוס בו" טוני לחשה באוזני כאשר הסתכלה על ילד קטן , הסתכלתי עליה במבט של שלא תנסה אפילו , תוך שנייה היא נעלמה תפסה את הילד וניכנסה לאחד השיחים הקרובים , למזלה אף אחד לא היה בסביבה חוץ מאיתנו ! חוש השמיע שלי הוביל אותי לשיח הכי גדול שיש ניכנסתי לשם ומצאתי את טוני ניזונה מדמו של הילד הקטן "את לא נורמלית ! עזבי אותו" אמרתי לה בעודי מתכופף ומלקק גם אני את דמו "אנחנו חייבים להפסיק טוני" "אני לא יכולה ! בראד אתה הכנסת אותי לזה אתה תוציא אותי מזה" היא אמרה וזרקה את הילד בצד ניגבה את הפה ויצאה מהשיח כאילו שהיא עשתה את צרכייה ולא קרה כלום , שוטר צץ לנו משום מקום מולינו , "מה קרה ?" הוא שאל הבנו שהוא חושד מעט כי בכול עיתון בוקר כתוב עלינו שאנחנו הורגים ושותים דם של אנשים מהעיר . "הילד התעלף ומישהו נשך אותו" טוני אמרה מלאת ביטחון הנהנתי בשביל שהשוטר יראה שאני מסכים איתה , השוטר ניכנס לשיח והוציא את הילד מהשיח "מה קרה לו ?" נכנס לפאניקה "אנחנו לא יודעים הוא מלא בדם והוא מעולף" ראיתי את טוני נחנקת בשביל לא לאכול את הילד כולו ועוד לתת כמה ביסים בשוטר העסיסי .
המשך יבוא .
תגובות (3)
ראשון!!!!!!
סיפור יפה מאד!אהבתי את העלילה!זה יהיה עוד יותר רטוב אם תרחיבי תיאורים:)
אוקי . איזה תיאורים למשל ? אפשר דוגמא ? כי אני הרוב מרחיבה מה שניראה לי טוב לעין .
ובהחלט אתה ראשון ! תודה :)
סיפור מעולה!!!! לא צריך להרחיב בתיאורים מסתורי זה טוב