עיר הדימדומים פרק 2

למחורת בבוקר אבא נכנס לחדר שלי והוא לא שמח לגלות שביליתי את הלילה לא במיתה ,
כל הלילה ישנתי ליד העץ הזקן , לא יכולתי לחזור הביתה התבישתי מאבא מאמא אפילו מאליאן .
כל הלילה ירד מבול נסיתי לחמם את עצמי ללא הצלחה רבה ובסוף פשוט נרדמתי תכננתי לקום מוקדם ולהיכנס הביתה בלי שאבא ירגיש .
בבוקר כשמש זרחה התעוררתי וגיליתי שכבר מיזמן היתי צריך לקום.
לא ידעתי מה עלי לעשות לברוח או לחזור הביתה .
שמעתי רעש מאחורי מזה היה אבא הוא בא לחפש אותי , לא יכולתי לברוח
אבא תפס בידי בחוזקה ומשך אותי הביתה …. כל הדרך דמינתי מה הוא יעשה לי בבית
הגענו ,אליאן רצה לעברי החיבקה אותי חזק :״דורי כבר חשבתי שאופיר הרג אותך בלילה !״ לא עניתי לאלירן התבישתי .
רצתי לחדר , השעה היתה 8:00 בבוקר וההסעה של בצפר היתה צריכה לעבור בדיוק
החלפתי מהר את הבגדים הרטובים שהיו עלי ורצתי במדרגות אבא צעק :״ דורי אתה לא הולך לשום מקום אני עוד לא גמרתי איתך אני רוצה שנדבר עכשיו ! ״ לא התיחסתי ופתחתי את דלת הבית יצאתי מהבית וההסעה בדיוק הגיעה נכנסתי , התישבתי באחד המקומות הריקים וחיכיתי שאגם תעלה לאוטובוס אגם עלתה , והתישבה עלידי :״ אני מבינה שלא ישנת בבית נכון ?״ עניתי :״ כן ואבא ממש לא שמח לגלות את זה ״ הגענו לבית הספר נכנסתו לכתה . לאחר 5 שעות נגמרו הלימודים והלכנו הביתה
שאלתי :״ אגם תגידי את רוצה ללכת היום ליער ? ״ אגם ;״ אם אתה רוצה״ .
נסענו ליער זה היה יום מוזר , היה שקט מפחיד באוטובוס אפילו אגם היתה שקטה מהרגיל .
בכניסה לארץ הדימדומים פתאום היה עץ שעליו היו פירות מוזרים בכל הצבעים …
שלכתי את ידי לעברם נגעתי נגיעה קלה על אחד הפירות ופיתאום היער האפל ( ארץ הדימדומים) הפך לציבעוני ושמח העצים העירומים התחילו ליגדול הפרחים הנבולים פרחו פיתאום, כל יצורי הפרא והרשע נעלמו כאילו שאף פעם הם לא היו קיימים ומהעצים יצאו יצורים מקסימים , פיות בכל הצבעים אנשים יפים. אגם היתה בשוק וגם אני, לפתע הופיעה שביל בצבעי הקשת , מהכניסה ליער ועד לבית ענקי
שהיה ניראה כמו ארמון .
תפסתי ביד של אגם והתחלנו להתקדם בשביל הינו ליד הארמון שעליו היה שלט מכוסה בבד לבן ,
היצורים המוזרים ( הפיות וכול…) משכו את הבד הלבן ועל השלט היה רשום :״ הארמון של המלך דורי והמלכה אגם ״ דורי :״אני לא מאמין זה בדיוק מה שציירתי אתמול בלילה ״ פתאום התחילו להישמע רעמים של גשם , החלתנו לחזור הביתה הגשם התחיל לרדת בחוזקה כל היצורים עפו לשמיים וכל הצבע שהיה ביער פשוט ירד ועד שהגענו לכניסה ליער הוא הפך שוב ליער האפל
הרגשתי דקירה בגב הסתובבתי וראיתי שמשהו ירה עלי חץ אגם תפסה בחץ שהיה בגבי והוציעה אותו מהר אגם:״ סליחה אם הכאבתי לך ״ ענית :״זה בסדר ״
כל הגב שלי היה מלה בדם המשכנו לרוץ אבל היה שם משהו מוזר כאילו והיער התחיל לגדול כמו מבוך שלא ניגמר

המשך יבוא …