סופר נערה 2: תקווה-פרק 1- נקמה
~המערה של המאסטר~
המאסטר יושב בכיסאו ומביט במסך החדר מציג את חדר הישיבות, קלודיה מתהלכת הלוך ושוב בחדר, המסך נהיה שלג והתמונה מתחלפת למטבח בו שון וסוזאן מכינים אומלטים ואלין יושבת בכיסא שלה שותה קפה. התונה מתחלפת עוד פעם ורואים את מכון הכושר ואליסון יורה כדורי אש במטרות נעות בחדר הדימוי, התמונה מתחלפת שוב ורואים את פורטר יושב במרפסת בין עצי התפוחים שרק לפני שבוע ישב פה עם קלודיה הוא הרכין את ראשו וניענע אותו
"התכנית במצב מושלם, עכשיו צריך לטפל בשבויים ולדאוג לנינה" המאסטר אמר ודיימון יצא מהצללים לידו עמד אלמר מכופף ופרצופו מראה כאב
"זאת לא תהיה בעיה לבת שלי מאסטר, אבל אני צריך לדבר איתך בפרטיות" דיימון אמר ודחף את אלמר
"לך תהיה משרת טוב ותביא לי משקה חריף, עדיף שיהיה קר" הוא המשיך לומר והתקדם לעבר המאסטר. המאסטר כיבה את המסך וסובב את כיסאו הוא קם והתהלך לעבר דיימון
"אני יודע למה באת דיימון, אני מקווה שהמשימה שלי עבדה כמו שצריך כדי ששלך תהיה קלה יותר" המאסטר אמר ונעמד ישר מול דיימון. דיימון נאנח וחיבק את המאסטר
"גם אני מקווה" אמר דיימון ואנקת כאב נשמעה, דם החל לטפטף על הרצפה והמאסטר נפל על ברכיו דיימון ניגב את הפיגיון בשרוול גלימתו וחייך. הוא טפח על כתפו של המאסטר והוריד את ברדסו ויוליה הרימה את ראשה מנסה להישאר בקור רוח בזמן שהיא מדממת למוות
"אני מקווה שאתה מרוצה, עבדתי כל חיי כדי לראות את הנבחרת והאחד קמים והופכים לטובים ביותר"
"אני יודע. באחד כבר טיפלתי אבל בפרי עמלך עוד לא" דיימון הרים את יוליה וגרר אותה לקצה החדר. אלמר נכנס עם מגש כסוף ועליו כוס וויסקי עם שלושה קוביות קרח. הוא הביט ביוליה לאט מאבדת את חייה וחייך בעליזות, הוא הגיש לדיימון את כוס הוויסקי ונתן לו מבט שואל
"אל תדאז אלמר, אתה תקבל גם את הנקמה שלך בטובי" דיימון אמר ואלמר חייך.
תגובות (1)
ישש העלת!!! תודההה חולע על הסיפור הזהההה פרק אדיר ומותחח בסוף