סופר נערה-פרק 18-שלב שתיים

כולם נכנסו לחדר השיבות והתיישבו במקומם, פורטר נראה מבולבל וכועס השאר דיברו בינהם והשתקתי אותם, לחצתי על הכפתור ואמרתי
"ישיבה מספר 002 של המושיעים מחזור C נפתחה רשמית, נושא הישיבה האסירה" התיישבתי על כסאי ושון נעמד הוא התהלך בחדר וניסה להבין מה הולך לקרות עכשיו
"היא אשמה ברצח וניסיון לרצח, מה עוד יש לומר. היא צריכה לשלם" אלין אמרה מוציאה מראה מכיסה ומסדרת את השפתון שלה
"יש הרבה דברים לעשות, אנחנו לא יודעים מה היא עושה פה. או מה אחרים רוצים לעשות לה" פורטר אמר מסתכל עליי בזלזול וכעס כאילו אני זאת שפשעתי
"השאלה היא, האם אנחנו נעזור לה להבין שהיא אחת מאיתנו או שנחזיר אותה חזרה לאיפה שמצאנו אותה" אמרתי וסימנתי לשון לשבת, הוא התיישב וסוזאן החלה לדבר
"צריך לבדוק את המניעים שלה, יכול להיות שהיא פשוט מבולבלת" היא ניסתה להרגיע את כולם לא שזה עזר כי לכל אחד הייתה דעה שונה, הם החלו לריב בינהם אבל פורטר לא דיבר רק הביט בי מבט מלא שנאה
"טוב די!" אמרתי בקול רם וסמכותי, הם השתתקו והביטו בי המשכתי לדבר
"ככה לא נגיע להחלטה גם כשנסיים את תפקידנו פה. השאלה עומדת, לעזור לה או להחזיר אותה שאר הדעות לא מתחשבות כי הן דרסטיות מידי" כאב ראש קטן תקף אותי, כאילו תקעו מחט במוחי. שיפשפתי את עיניי וקמתי
"אני אשאיר את השאלה הזאת לישיבה הבאה, בפרק הזמן הזה אני רוצה שתגבשו החלטה ונערוך הצבעה" התהלכתי בחדר מנסה לנער ממני את כאב הראש הזה
"ההצבעה הקודמת נגמרה במוות של ניקי ובאסירה הזאת" אלין אמרה בשקט ושיחקה בשרשרת שלה
"לכל פעולה יש תוצאה, ובפעם ההיא היא הייתה תוצאה שלא ציפינו לה. מחר בשמונה אנחנו ניתכנס עוד פעם, אתם משוחררים הישיבה נסגרת" אמרתי ולחצתי על הכפתור פעם נוספת. הקלטת יצאה והנחתי אותה על השולחן, עצמתי את עיניי וניסיתי להירגע כאב הראש לא חדל והוא התחיל להציק
"נראה שמשהו מטריד אותך" שמעתי קול מוכר, פקחתי א עיניי וראיתי את ניקי, רציתי לצרוח אבל היא כיסתה את פי עם ידה
"אף אחד לא יודע שאני חיה, ואני מעדיפה שזה ישאר ככה" היא חייכה והורידה את ידה מפי
"אבל איך? ראיתי את אליסון שורפת אותך" שאלתי מתקרבת אליה ומחייכת
"אהמ שכחת כבר מה הכוח שלי?" ניקי אמרה מחייכת חיוך רחב
"אוי מטומטמת שכמותי, אני כל כך שמחה שאת חיה" אמרתי וחיבקתי אותה
"גם אני, אני רוצה לראות את מי ש'הרגה' אותי" היא אמרה ופניה הרצינו
"כמובן, אני אומר למרתה לפתוח לך את הדלת" אמרתי ונכנסתי לחדר שלי
"מרתה, תאשרי כניסה של ניקי לחדר של נינה" אמרתי ונכנסתי לשירותים, אולי מקלחת טובה תעזור לי עם כאב הראש הזה
************************************************************************************************
~אותה מאורה~
על המסך רואים את ניקי אומרת למרתה לא להפעיל את שדה האנטי כוח ונכנסת לחדר
בחדר נינה פוסעת הלוך ושוב ורואה את ניקי נכנסת
"את? אבל הרגתי אותך" נינה נראתה מבולבלת ניקי התיישבה בכורסה איפה שנינה בדרך כלל ישבה
"המאסטר החזיר אותי, עכשיו את רוצה לצאת מפה או לא?" היא אמרה נינה הינהנה במהירות ולקחה את הספר שלה ואת המשקפיים העגולים. ניקי פתחה שער והורתה לנינה להיכנס
"רגע, אני צריכה לעשות משהו" נינה אמרה ולקחה אחת מהספרים בספרייה ותלשה את הדף עם הכותרת. היא כתבה משהו והניחה אותו במקום שפורטר יושב בו
"זהו? אין לנו הרבה זמן לקחו לי את הצמיד" ניקי אמרה ונינה נכנסה לשער, ניקי אחריה והשער נסגר
"אלמר? התכנית מתקדמת בקצב מושלם, הגיע הזמן לשלב שתיים" הדמות אמרה והתהלכה לכיוון חדר סגור
"אין בעיה מאסטר" אמר אלמר ופתח את הדלת של החדדר הסגור, ממנו יצאו ניקי ונינה
"עשית את מה שביקשתי?" הדמות אמרה ויד עטופה בבדים שחורים ליטפה את פניה של נינה
"כן, אני בטוחה שזה ירצה אותך" נינה אמרה וחיבקה את המאסטר
"את, תחזרי לשם ותמשיכי את שלב שתיים" הדמות אמרה לניקי והיא הינהנה, היא פתחה עוד שער וחזרה לחדר שלה הפעם היא תנסה לא להיראות בבית.