סופר נערה-פרק 15-האחד

הגעתי לחדר הפנאי ואליסון הייתה שם, משחקת משחק יריות עם שון נראה כאילו היא מנצחת אותו. המשכתי ללכת עד שהגעתי לאולפן ההקלטות לא היה שם אף אחד, נהדר יהיה לי קצת שקט לעצמי נכנסתי לבפנים והתיישבתי ליד הפסנתר נגעתי בקלידים והתחלתי לנגן

הרגשתי את המנגינה עוברת בתוכי ועוטפת אותי, רציתי לרוץ רחוק מכאן אבל עכשיו יש לי מחויבות ואנשים שאני צריכה לדאוג להם ואת נינה. המחשבות האלה לא הפסיקו מאז היום הראשון שהייתי פה ומחשבות דומות רק נוספו כל הזמן, שמעתי קול מאחוריי שגרם לי לעצור באמצע
"מרתה אמרה לי שבאת לבקר אותה" פורטר עמד שם ידיו משולבות ומבטו רותח מזעם, קמתי מהכיסא והתקדמתי לעברו
"היא הרגה את ניקי, הייתי צריכה לתחקר אותה על מעשיה פה והשיחה שלנו הניבה די הרבה"
"רגע רגע רגע, היא דיברה איתך?" פורטר עצר אותי מלצאת מהאולפן פניו מביאות רגש לא מובן
"כן, משום מה היא סומכת עליי או משהו כזה" אמרתי ושילבתי את ידיי
"נכנסתי לחדר שלה לפחות חמש פעמים והיא אף פעם לא דיברה, היא פשוט הסתכלה עליי הפרצוף שלה נראה כל כך דואג. כאילו היא מכירה אותי כבר שנים" הוא אמר פרצופו השתנה מזועם לעצוב
"קוראים לה נינה, היא פה כדי שאני אגלה את האמת או משהו כזה. פורטר היא חשבה שמה שהיא עשתה לי זה קסם" אמרתי הנחתי את ידי על זרועו מנסה לנחם אותו ללא הצלחה, הוא העיף את ידי ממנו ויצא החוצה. ניערתי את ראשי ויצאתי אחריו הוא כבר עבר חצי מהחדר בריצה קלה, הוא מתנהג מוזר מאז שראינו את נינה אני מתחילה לפחד
****************************************************************************************************
~אותה מערה מראה במסך את קלודיה ופורטר~
"הוא מתחיל לפקפק מאסטר, צריך להקדים את השלב הבא בתוכנית שלנו" האיש הקטן אמר קד מול הדמות עטופת הגלימה מחכה להוראות
"תשחרר את האישה אלמר, כבר הפעלתי את המנגנון היא תעשה כל מה שאומר לה" הדמות אמרה בקול עמוק. אלמר הינהן ופתח את המיכל, זרוע רובוטית הוציאה את ניקי והניחה אותה על ספה שחורה וארוכה. הדמות קמה מכיסאה והתקרבה לספה
"התעוררי" היא אמרה וניקי פקחה את עיניה, הדמות לקחה גלימה אדומה וכיסתה את ניקי
"לכי ותתקלחי, את חוזרת הביתה" ניק עטפה את עצמה והינהנה בראשה. אלמר הסתכל על ניקי יוצאת מהחדר וחייך חיוך זדוני
"מה אתה התוכנית מאסטר? רצח המוני בזמן שהם ישנים?" אמר משפשף את ידיו
"לא, התכנית תשאר כמו שהיא תמיד הייתה להוציא את האמת לאור. ולחסל את כל אנשי העל" הדמות הסתובבה והתיישבה בכיסאה, מתבוננת במעשיי האנשים בבית. התמונה התחלפה לחדר שבו נינה נמצאת היא ישבה על הכורסה וקראה ספר, הדלת נפתחה ופורטר נכנס, נינה סגרה את הספר והורידה את משקפיה. פורטר התיישב על המיטה והרכין את ראשו
"אני יודע את שמך, נינה" הוא אמר, ונינה היטתה את ראשה לימין פניה שקטות ועצובות
"למה את לא מדברת איתי? אני יודע שדיברת עם קלודיה" הוא אמר מרים את ראשו מביט בה
"אני לא יודע מה זה אבל אני מרגיש שמשהו מקשר בינינו" הוא קם ויצא מהחדר. נינה קמה מהכורסה ונשכבה על המיטה, מלטפת את המקום שפורטר ישב עליו ולחשה לעצמה
"כי אתה האחד"
*****************************************************************************************************
השעה הייתה כבר חמש לפנות בוקר, כל מה שרציתי זה לישון. הלכתי לחדר שלי באיטיות כשמרתה עצרה אותי בחדר הישיבות
"קלודיה, יש עידכון חשוב" היא אמרה מופיעה במסך הענק
"מה מרתה? התכוונתי ללכת לישון" אמרתי מנסה לשמור על הערנות שנשארה לי
"היא שינתה את דעתה, אבל אם את צריכה אנרגיה זה יכול לחכות למאוחר יותר ביום" היא אמרה ונעלמה
"את צודקת מרתה. יש דברים שיכולים לחכות ליותר מאוחר" אמרתי ונכנסתי לחדר שלי מחליפה לפיג'מה ונכנסת למיטה שלי.