נקמתה של שרונה

(חלק א') -1-
"בחיים לא תתפסו אותי,בחיים!" צעקה שרונה בפחד בזמן ששומרי בית הספר למלאכים רדפו אחריה.
"למה את רצה?הכל בסדר?" שאל המנהל רה בלחישה חשדנית."הכל בסדר,למה את רצה?" "אה זה כלום אני כולה בורחת מ…" "ממי" "מהם!"שרה ראה את השומרים רצים אחרי שרונה צעק"עצרו!!!!!!" השומרים נעצרו וחזרו לשער בית הספר "אני צריך לדבר איתך במשרדי,אז בואי אחרי"אמר המנהל רה.
"מה קרה?עשיתי משהו לא בסדר?רג…" "די!תפסיקי לשאול שאלות!"צעק עליה המנהל." אההה" נבהלה שרונה.
"האם יש לך בין אדם?"שאל המנהל "לא אבל הלוואי שהיה לי" אמרה שרונה בצער" זה הדבר שהכי הייתי רוצה" שרונה התחילה לבכות "מה קרה?למה את בוכה?"שאל המנהל, שרונה עשתה לו מצפון על הלב.
"פשוט יש לי מחר יום הולדת ולהשגיח על בן אנוש פשוט תהיה מתנה נפלאה אבל…" "אבל מה?" אמר המנהל בבכי, "אני פשוט לא מוכנה לזה, כולם חושבים שאני אהפוך לשטנית שלו " אמרה בצער שרונה "או אני מצטע…,את יודעת מה?!"אמר בחיוך רחב המנהל "מה?" שאלה שרונה בתמימות. "אני אתן לך בן אנוש לחודש ימים ואם הוא יעשה חמישה דברים נכונים אני נותן לך אותו עד שתינשרי מבית הספר" אמר המנהל כאילו מציב לה אתגר.
כששמעה שרונה על מה שאמר המנהל חייכה חיוך שלא חייכה מעולם "תודה רבה המנהל, אני לא אאכזב אותך מבטיחה!" צעקה תוך כדי ריצה לחדרה.
"אדוני יש כאן מישהי בשם:מיאלה" אמר סמארס שומר בית הספר "מיאלה? תכניס אותה, היא התלמידה החדשה בבית ספרנו." אמר בשמחה רבה רה המנהל.
"שלום אני מיאלה" אמרה בקול חשדני. "so call me maby" נשמע צלצול טלפון "או סלח לי אדוני המנהל אני צריכה לענות שנייה" אמרה מיאלה בקול מפוחד למנהל "הלו" "אני מקווה שאת נכנסת לבית הספר למלאכים אם לא את לא תחזרי לבית הספר לשטנים, שמעת אותי בלה?!?!?!" אמר בקול רשע רייבן החבר השטן שלה "מה, איך אתה יודע?" שאלה בדאגה (בלה ששינתה את השם למיאלה). "המנהל אמר לי להגיד לך את זה,אני מצטער הם שמים אותי במקום חשוך מאוד כדי להפחיד אותך אל תא..ני.. ם..קר..ם" "מה ???" לרגע שמעה צליל ניתוק.
"you and me…" נשמע צליל הודעה "אל תאמיני להם הם משקרים

מעת רייבן"

"היי חזרתי" אמרה בשמחה למנהל. "את יודעת מה שמעתי???" שאל המנהל בקול כועס.
"מה שמעת??" לרגע כת נבהלה בלה " שמעתי שאין לך מישהו לשמור עליו ולכן כמו כל תלמיד בשנה ראשונה הוא צריך לשמור על מלאך מסוים" "אז את מי אתה רוצה שאני א…" "אתה קראת לי אדוני?" לרגע אחת קטעה שרונה את מיאלה (בלה) "כן, בואי שבי אני אתן לך את בן האנוש שלך וגם תכירי את השומרת שלך" אמר בחיוך המנהל.
"שלום אני שרונה מלאכית שנה חמישית" אמרה בשמחה "נעים להכירך אני בל…. זאת אומרת מיאלה" "אז מה אני צריכה לעשות איתה אדוני המנהל?" שאלה בחוסר אכפתיות בלה "את צריכה לראות מה אני עושה, לשים לב לכל דבר חשוד אצלי ואת גם צריכה לראות את הלוקר שלי למקרה שלא אהיה פנויה ואת רוצה להגיר לי משהו חשוב" אמרה בקול חמוד שרונה.