נקמה בשמיים פרק 2 (חלק ראשון)

הייתי עכשיו על גג של בניין ישן. היו בבניין בערך 100 קומות, אולי קצת יותר. והיו מסביבו גורדי שחקים שנראו גמדיים מהגובה הזה. ראיתי לידי אי שהיה בו פסל עצום. מהגובה הזה הוא היה נראה כמו עכבר אבל יכולתי לראות שהוא בנוי בדמות אשה. האישה החזיקה לפיד בידה. היא החזיקה אותו גבוהה. ידעתי עכשיו איפה אני. את המקום הזה ראיתי רק מתמונות אבל ידעתי שאני בניו יורק. אני על גג בניין האמפייר סטייט. הרצפה קרסה מתחתיי. התחלתי ליפול. צברתי תעוצה. אנשים למטה מיהרו בנסיון למצוא משהו שיבלום את הנפילה שלי. הם בחיים לא יספיקו להגיע בזמן. עמדתי לפגוע בקרקע. "אההההההההה!" ואז משהו קרה. פגעתי בקרקע אבל היא לא היתה מוצקה. למעשה, היא היתה קופצנית כמו טרמפולינה. "ג׳יקוב?" שמעתי קול מאחורי. זאת הייתה אמיל אבל לא ראיתי אותה בשום מקום. "ג׳יקוב! תתעורר!". העיניים שלי נפקחו בבת אחת. זה היה חלום. ראיתי את ארצות הברית לפני המלחמה. לפני מאה שנה. כשהכול עוד היה בסדר. היא שמה יד על כתפי והרגשתי מודאג. "ג׳יקוב, אתה בסדר?" היא הורידה את היד מהכתף שלי. הדאגה התחילה להתפוגג לאט לאט. הרגשתי סחרחורות. הראש שלי התחיל לשחק לי בחושים. השמיעה שלי התחדדה כמו אוזניים של כלב וראיתי מטושטש כאילו מישהו הפך את החדר לבריכה ופתחתי את העיניים מתחת למים. שמעתי לחשושים מסוף המסדרון. "שנזרוק אותם?" אמר קול אחד. הקול היה מאוד. הוא נשמע כמו מישהו שהוציאו לו את מיתרי הקול. "למה שנעשה דבר כזה?" אמר קול עמוק. "למדנו עליהם כל מה שאנחנו צריכים בשביל התוכנית שלנו" אמר הקול הצרוד. לא נזרוק אותם" אמר הקול העמוק. "נלמד עליהם עוד" הקול הצרוד התחיל להגיב אבל החושים שלי חזרו לעצמם.