נפלא. פשוט נפלא. – פרק ראשון

"אני אפריל. " הציגה את עצמה הנערה בעלת האפרו הנמוך והג'ינג'י, ריקי נהגה לקרוא לה 'בילבי', והעיניים האפורות שלא שמים לב לצבעם, שירשה מאביה.
"אני ליבי. " הציגה את עצמה הנערה, אחרי אחותה, בעלת השיער השחור, המתולתל והארוך, העיניים הירוקות והצלולות והחיוך הגדול והכובש שלה, שירשה מאימה.
"אני ריקי. " הציגה את עצמה הנערה בעלת השיער הבלונדיני והממש בהיר, הארוך והחלק, בעלת העור החיוור והעיניים התכולות.
"אני סקוט. " הציג את עצמו הנער הנמוך, בעל השיער השחור, הקשה, שנוטה לצד ימין והעיניים החומות והגדולות. נמוך אך מקסים למדי.
"אני לוקאס." הציג את עצמו הנער בעל השיער החום, העיניים הכחולות והכהות, כחול ממש מבריק. הוא היה הביישן, יחד עם ליבי, הם היו צמד חמד. הוא היה ביישן, חצוף מעט, נחוש ונחמד, והיא הייתה ביישנית, חצופה מעט, לא לוקחת אבנים בהזמנה על ליבה, מספרת מה שעל חיבה, נחושה ואמיצה.
"ואני ג'ק. " הציג את עצמו הנער הגבוה, בעל השיער השחור והמבולגן מאוד, והעיניים השחורות כלילה, חצוף למדי, כמעט כמו ריקי. כמעט. היא שנונה, חצופה ומתכחשת.
"נהדר. אני שמחה שאתם מכירים את עצמכם. אז רגע, מה אתם רוצים ממני ומקווין? "
הילדים חייכו אחד לשנייה, פניהם אזרו אומץ וחייכו.
"חכי פה. " אמר סקוט, הולך לרגע.
לספרייה. לספר של גורדון מילר.