נאנו#2

נאנו ברח אל החשכה שעטפה את מגדל השמירה, בעולם פרה-מודרני כל בוט הוא ישות עצמאית, חושבת בצורה לוגית. למעשה הכל התחיל בחוק קינגרסטון, חצי פילוסוף עתיד שקבע כי 'רובוט יעשה מה שאומרים לו, אלא אם לא'. שני מתכנתים החליטו להפריך את הטענה שלו ותכנתו בוט שיעשה מה שלא, הם נטעו ב AI את האפשרות למציאת פתרון גם כשאין, בעצם הם מצאו את הפער האחרן שנתן לבני האנוש את היתרון על הרובוטים, קפיצה לוגית.
ברגע הזה נאנו קילל אותם.
רחפן הקרב זימזם כשהוא עבר איתחול מערכות והאקר המלחמה השתלט על מערכות הליבה שלו. נאנו החליט שהסייבורג השלישי עדיין בסביבה וחיפש נואשות מקום מיסתור תרמי. בסוף הוא מצא אותו, הסוואה עברה שינויים רבים מאז ימיו של נאנו בטירונות. פעם הוא היה צריך למצוא עשבים וצמחים, היום הוא צריך להעלים את החתימה הדיגיטלית שלו. נקיק קטן עם אבנים בתוכו סיפקו את זה, הוא ראה שהאבנים בעלות ריכוז מתכת גבוה, הוא התחפר בתוך האבנים, ושפך על עצמו חול וחצץ מסביב נושם לתוך הג'קט, ממתין.
הרחפן עבר מעל ראשו כמה שניות אחרי שליבו הפסיק לדהור, עושה סריקה ראשונית של הסביבה. אחרי כמה דקות כשלא נראה שיש זכר לרחפן או לסייבורג נאנו קם. מוזר שהמפקד לא דיבר איתו בשתל, הוא פתח את הז'קט כדי לאבחן את מיקומו.
כלום.
נאנו ניסה להפעיל את בטריית החירום. אך נראה שהז'קט שבק חיים. מוזר..
הוא ניסה להתמקד בסביבה והגירוד המוכר בעין הראה לו את האופק.. הוא חייך חיוך מריר, לפחות זה עבד. נאנו התחיל ללכת.
בהתחלה ללא כיוון מדוייק, אך לאחר כמה דקות של הליכה מוחו החל להצטלל שוב והוא בדק את מקומו ביחס לירח.
מחשבות ריחפו מעל ראשו, את ההכשרה הוא סיים כמצטיין, לכן הוא ועוד שניים בלבד קיבלו את הז'קט. בבסיס קיבלו את זה כאות גאווה והמפקד בצעד חסר תקדים אישר לו ללבוש את הציוד כחלק מציוד השמירה הרגיל שלו. כנראה שזו הסיבה שהוא עדיין חי.. מצד שני המפקד נשאר שקט באופן חשוד מידי, לרוב הוא צועק מספיק פקודות לתוך השתל באוזנו עד כדי חשש אמיתי לחירשות.
לפי מיקום הירח הוא צריך להיות כשעה הליכה מתונה מהבסיס.
אור כתום הופיע בזווית עינו
נאנו חייך קצרות בהקלה, הז'קט חזר לחיים, כנראה אבנים בריכוז מתכתי גבוה הן החולשה שלו. הוא לחץ על אפליקציית סקירת מערכות בהקלה ברורה. הז'קט נראה תקין לחלוטין. מגדל השמירה מאחוריו והוא צועד לכיוון הבסיס מאושש יותר.
נאנו אינסטנקיטבית סרק את השטח מסביבו, מגדיל ומקטין את הרשתית שלו כדי למצוא רמזים למצבו. כשהבסיס התחיל להראות באופק המרוחק הוא ביצע סריקות חום וחתימה דיגיטלית. שום דבר לא הופיע על הרשתית. ככל שהוא התקרב יותר הוא הבין למה, הבסיס היה נטוש, הדלתות הפתוחות של המקומות השונים הראו שנעשה פה פינוי מהיר.
נאנו ניגש לגדר מסביב, סורק באיטיות, הוא נכנס לתוך הבסיס מתגנב מצל לצל. בין דלתות מחסן אחד הוא מצא על הקרקע את גופתו המתה של ג'ו, הוא פישפש בכיסים ובחליפת הקרב שלו כדי למצוא סכין ומפתחות. הוא ניגש לגופה הבאה, אותו כבר אי אפשר לזהות, גם הנשק שלו היה מעוך על הקרקע, לא פיצוץ עשה את הדבר הזה. נאנו ניגש במהירות לתא של ג'ו, החייל הזה אהב לאסוף מזכרות מפשיטות שהם עשו, הוא קיווה שיש לו שם נשק לא ביולוגי.
המפתחות פתחו את התא וחשפו בפניו תא קטן והפוך, נעשה חיפוש בחדר. אבל נאנו הכיר את המקום לחפש. ידיו רעדו לשניה כשניגש לפינה צפונית, לוחץ על פנאל בקיר ומשחרר אותו מעט, חושף חור מנעול. הוא השחיל את המפתח השני. מימינו נפתח תא, ותצוגה של נשגים נפתחה לפניו, סכינים, חרבות חשמל, ורובים לא ביומטרים נערכו שם בשורות מסודרות. הוא לקח כמה נשקים ונעל את המקום.

נאנו ניגש לפתח והמשיך בסריקה של הבסיס, מגלה עוד ועוד גופות של חבריו

מאחוריו, במרחק בטוח, זו עניים סגולות כחולות עקבו אחריו, אם לא היה מדובר בסייבורג אפשר לחשוב שפניו מחייכות.