מתקפת הבחורות היפות

טירן חיכה בציפייה ליד התרנגולת שלו. בחוץ עננים כחולים על רקע שמיי שנהב נעו איטי איטי שהנשמה פורחת. הוא רצה אקשן, וחיכה לתרנגולת. כל הסימנים מצביעים שזה אוטוטו. אבל כנראה התרנגולת לא ידעה את זה.
"את עושה לי דווקא", הוא מלמל.
הוא קם ונטל את קופסת הסיגריות. קופסת פח קטנה עם חריטות ברזל, וכפתור בצד. שלף סיגריה והצית אותה בכפתור. התרנגולת לא הבינה שהוא על קוצים.
"יש לי זמן… יש לי זמן…", הוא ניסה לשכנע את עצמו, ואותה כדי שלא תלחץ. אבל האצבע שלו נעה כמו קפיץ.
"היית רוצה לשמוע קאונטרי?", הוא ניסה לחץ עדין.
"פאק! פאק!", היא פרפרה כאילו הבינה, וחיוך התפשט על שפתיו.
"אני אוהב אותך ככה", לאחר כמה רגעים היא נדמה, יושבת לה כמו גברת. הוא הרים אותה על רקע קרקורי הזעם שלה והוציא מתחתיה ביצת זהב.
"תודה, פאקה. נשמה".
והוא שיחרר עשן ופנה למיכל הבידור. שם דחס את הביצה בחור, קיבל אישור, ("אתה זכאי לשלושים יום בידור.") והדליק דבר ראשון את הקירות והתקרה, וכפתור ה-האוס. זו חייבת להיות לו התפרקות ראשונית
לאחר שהתרנגולת התמהמהה.
צבעים פסיכדליים התערבלו על הכתלים, משקפים אחת לאחת כל מיקרוב צליל של המוסיקה הקוצפת וגורמים לו לקפץ ולנתר באושר. רעש! צבעים! בלגאן! מאושר הוא פתח פחית בירה מכבי, מדליק את הסיגריות הסגולות זו אחר זו. מביט בכל פינה גועשת, נהנה מצליל מלהיב וצלול כמו שמפניה, מתמסטל לאט ובכיף אחרי יומיים של שממה בידורית.

שרון החנתה את הרחפת שלה ליד ביתו של טירן, מגנטה אותה בשולי כביש הגומי, ועלתה טרודה במדרגות לדירתו, קומה שלישית. היא הביטה רגע בדלת המצועצעת, ולחצה את הבוהן ללוח המתכת.
טירן קיבל התקף מציאות: "שרון בדלת! שרון בדלת!" הכריז קול ילדותי בעל מבטא רוסי, וסיים בצחוק מתקתק.
המבטא הרוסי תמיד הצחיק אותו, לא הפעם.
הוא הנמיך את הצבעים וה-האוס, דאג לסיגריה עשנה ביד כדי להשוות לעצמו מראה של זולה, ופתח את הדלת בלחיצת בוהן. היא נכנסה טרודה.
"מה עכשיו?" שאל.
"האני האחר שלך מזיין את האני האחרת שלי."
לרגע הוא לא ידע איך להגיב.
"אתה שומע?!", היא ניערה אותו. "הוא מזיין אותה! תעשה משהו!"
"אני לא יודע איך הוא נמשך אליה", הוא פלט.
"איך היא נמשכת אליו! זאת השאלה!"
"יש לנו קסם. שבי. טירן יסדר."
היא ישבה והוא הדליק את העולם האחר. האני השני שלו נראה על סף התקף לב.
"הוא אונס אותה!", צרחה שרון.
האני השנייה שלה צרחה שם: "מה אתה הומו? תקרע אותי! תקרע אותי!"
טירן חייך בבחילה, "האפשרות שהעלית נפסלה."
הוא שם בין הבטן שלהם ג'וק מעוך. טירן השני כמעט הקיא, ושרון השנייה השתעלה בזוועה.
"זה סוגר את העניין." הוא אמר והחזיר את הצבעים, הפעם עם צ'יל אאוט.
"לא הייתי נוגעת בך עם מקל", היא אמרה ופנתה לדלת.
הוא נתן לה לצאת, היסס רגע, והדליק את שרון הסינטטית שהוא יצר.
"את עירומה כי חם לך," הוא שאל אותה: "או שזה לכבודי?"
היא הביטה בו בעיניי ים: "תן לי לאהוב אותך."
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
פברואר 2006