מתנה מהירח

העיניים שלו היו אדומות והשיער שלו היה שחור כהה,
אף פעם לא ראיתי את הצבע העיניים הזה.
הוא היה עומד על קצה הביניין בין החיים והמוות ,ומסתכל למטה
אפשר היה להבין שהוא רוצה למוות,
הרגל שלו הייתה מתנופפת ,רגל ארוכה
הוא היה גבוה מאוד,השיער שלו היה קצר והגבות שלו היו עבות.
הוא היה עומד על הביניין ומחייך ,
מחייך צחוק ילדותי כזה ,
הייתי אומרת שהוא משוגע,אבל הוא לא היה נראה אחד כזה.
סביב הביניין הגיעו עוד אנשים,כולם היו מסתכלים וצועקים \"אל תעשה את זה ,אל תעשה את זה\",
הוא עדיין היה מנער את הרגל אחת אחרי השנייה עם קיפוצים בקצה הביניין ועם החיוך המגוחך שלו.
בזמן הזה הגיעו גם שוטרים ומכבי אש,
הוא קיפץ וקיפץ ,
האנשים שעמדו מתחת לביניין שהיו עדים למיקרה היו מסתכלים במבטים,
המבטים האילו היו נראים כמו פרצופים שאומרים לו לקפוץ!לקפוץ!,
אבל הוא עדיין היה מקפץ בקצה הביניין,מקפץ
קפיץ קפוץ עם העיניים האדומות שלו והשיער השחור כהה שהיה נראה כמו תהום שאין לו יציאה
הוא הסיט את המבט למטה וניער את הראש ואת הראש ואת הרגל,ואת הראש,
האנשים אמרו תקפוץ לרשת תקפוץ !
הוא חייך וקפץ,
החיוך שלו היה מלא בשמחה,גם האנשים היו שמחים
שמחתי גם בשבילו שזה נגמר בטוב.
האמבולנס לקח אותו לבית חולים כדי להשתקם ולבדוק בדיקות רופאיות ,
ואני הלכתי לדרכי,
הוא כנראה יהיה טוב מעכשיו ,
אבל באמת תהייתי למה הוא התנהג ככה ולמה העיניים שלו היו אדומות ,
על הכדור הארץ אין עיניים אדומות כאלה ,
ואם כן זאת אגדה שסיפרו לפני אלפי שנה על אנשים שחייו על כדור הארץ עם עיניים אדומות.
המחשבה עדיין הייתה מתרוצצת בראש,
ואמרתי לעצמי לא כדי לי לחשוש ולחשוב על דברים כאלה זה סתם מיתוסים,
וככה אני חושבת וחושבת בכיוון הבית שלי על אותו אדם שיש לו עיניים אדומות וגבות כו עבות,
בלי לשים לב הגעתי לפתח הבית,
זמזמתי בדלת ,אמא פתחה את הדלת בסלון ישבו כול המשפחה וצפתה בטלווזיה,
זה היה ערב והיה חשוך,
אמא ואבא שאלו \"איפה היית\"?
עיניתי להם \"לא משהו מיוחד רק טיילתי\"
ההורים המשיכו לצפות בטלווזיה בסלון,ואני הלכתי לחדר שלי.
שמתי את הדברים שלי על הרצפה ,הלכתי להתרחץ
ואחרי שהתרחצתי ,
התלבשתי בפגמה
היה די קריר בחדר ואפילו קר מהרגיל,
יכול להיות שזה סתם בגלל שאני אחרי מקלחת,
כביתי את האור של החדר השינה שלי ,
וראיתי את האור של הירח מהחלון אני הרגשתי את הקור של הירח שעובר דרך החלון,
המשכתי להסתכל ואז תחושה של דחיפה ומשיכה לחלון,
ואז הבנתי זה לא החלון ,
קמתי מהמיטה ופתחתי את החלון,
עמדתי ליד החלון והמשכתי להסתכל על הירח שמקרין קור ,
היה חשוך מאוד והסתכלתי למטה מהקומה ה8 של הביניין שלי ,
הרגשתי שזה רגע מוכר,
אבל לא זכרתי במדיוק היכן ומתי,
הרמתי את הראש והבטתי שוב פעם בירח,
הירח הזכיר לי את האדם עם העיניים האדומות,
האדם שרצה לשים קץ לחיו,ולצחוק לפנים על החיים
בלי פחד לסכן את החיים שלו,
אותו רגע כמו ששלי שאני מסתכלת מהחלון מהקומה ה8 אל הירח שרוצה למשוך אותי אליו,
הרגשתי שיניו תחושה של חדשנות ,
שידרוג חדש שאין כמוני
רציתי לקפוץ רציתי לקפוץ,התחלתי לצחוק ולצחוק,
צחוק מגוחך ומצחיק ,
מעצבן ח-ח-ח-ח-ח
ושוב פעם העפתי מבט אל הירח,
הסתכלתי למטה ,
הרמתי את הרגליים ישבתי על אדן החלון ונופפתי עם הרגליים,
הרגליים עפות הרגליים עפות בין השימיים וארץ,
בין החיים והמוות
בין הכדור הארץ לירח.
הם עפות,
הרגשתי קלילות נעימה,
נזכרתי בעיניים האדומות שלו,
נערתי את הרגליים ,הרגשתי דחיפה
ראיתי אותו מאחוריי,
דחוף אותי אל החופש,
קפצתי מהחלון ,
מהקומה השמינית והוא איתי האדם ההוא עם העיניים האדומות השיער השחור הכהה והגבות העבות,
מושך אותי למטה מושך אותי,
כולי מרוח על הרצפה,
הירח הגיע רק קור.
ונזכרתי על האגדה בעל העיניים האדומות שתפגוש ברחוב ,הוא ימשך וימשך יחייך ויצחק על החיים ועל המוות,וכאשר הגורל שלך יקרא לו הוא יבקש מהירח מתנה חיים או מוות.
אתה תישב ותחלוק איתו את המחשבה,
הוא לא יקבע,רק אתה
משא ומתן איתו.
בעליי העיניים האדומות נכחדו בגלל זה הם אגדה,בעליי העיניים האדומות חיים על הירח.
אני הבנתי שפגשתי את בעל העיניים האדומות ,
הוא רק נתן לי רמז.
ואני בחרתי את הגורל האימיתי שלי,
הירח נתן לי במתנה את החיים,
זה היה רק סיוט שהתעוררתי.