מסע מטאור הפחד – פרק 2

רציתי לשלוח פרק עוד היום וכל התאים לכתיבת הפרקים הטובים שלי הלכו לפרק הראשון XD
מחר הם יתחדשו! בכל מקרה, הפרק הזה לא ממש יצירתי, אבל מקווה שתקראו!

לפתע נשמע צליל מפתחות מוכנס לחריץ המפתח בדלת.
"ערב טוב." אמר אביו של ארו – אליוט
"היי אבא של ארו!" אמר גוב
"אתה פה גוב? אני חושב שכדאי שתישאר פה לישון. הגובלינים נהיו מסוכנים."
"שלום מתוקה שלי!" אמר אליוט לאריאנה
"יקירי, אני חוששת שנצטרך לדבר בצד…"
ידעתי למה אימא רוצה לדבר עם אבא. ידעתי שלא נוכל לסגור את החודש.
ידעתי שמשהו רע יקרה… מילת המפתח להכל היא זמן.
"פסטט… גוב.." ארו נתן מכה חלשה לגוב עם היד ולחש בכדי שהוריו לא ישמעו אותו.
"מה?" לחש גוב
"אולי נצא… מהבית. הגיע הזמן שנעשה משהו קיצוני!" המשיך ללחוש ארו
"אתה מטורף?! לצאת מהבית אחרי 6 וחצי זאת ממש משימת התאבדות!"
ארו נאנח. הוא הסתכל לכיוון הדלת בעצב.
לבד אין לו מספיק אומץ לצאת אחרי 6 וחצי, אבל עם גוב? הוא יוכל להיות גיבור בחוץ.
"טוב! אני אצא לבד!"
"בסדר, בסדר! אני אצא איתך, רק אל תצא לבד…" גוב חשש לחיו שלו ושל ארו,
אבל לקח את הסיכון.
בזמן שאליוט ואריאנה דיברו וכמובן שלא שמו לב לגוב וארו, שניהם יצאו מפתח הדלת בזהירות.

"כבר שחכתי איך זה להיות בחוץ בשעה "מאוחרת" כזאת… מזמן." אמר ארו
"גם אני. אבל מה זה משנה? מה רצית לעשות בכלל בחוץ?!"
אמר גוב כשהם מסתתרים מאחורי פחי זבל
"אנחנו חייבים להגיע אל מישהו שיצליח לעצור את כל זה,
500 שנה מטאור הפחד סבל, וגם זה לא ממש נכון – כי לפני הפלישה למטאור הפחד היה שם אחר. הם החליפו את הכל. הם הרסו את הכל! צריך לעשות משהו, ככה אתה רוצה לבלות את שארית חייך?"
"אתה צודק ארו, צריך לעשות משהו!"
"ואני יודע גם לאן צריך ללכת."
"לאן?"
"אל ארנב האופל. היצור היחיד שהיה אפל והפך לטוב.
ומה שעוד יותר טוב – זה שכל שאר יצורי האופל לא יודעים שהוא נגדם.
הוא גר בארמון של זאק!" אמר ארו
"מה?! איך אתה יודע שהוא לא יסגיר אותנו לגובלינים בדיוק?
ואיך נגיע אליו בכלל?!" נבהל גוב
"מי זה שם?!?!" צעק גובלין שומר
"תזרום." לחש ארו לגוב "אלה אנחנו." ארו יצא ואחריו גם גוב
"אתם מסתובבים אחרי השעה 6 וחצי ואתם לא יצורי אופל?! היכנעו מיד!"
"אנחנו… נכנעים, אדוני הגובלין."
"עלו על הרחפת מיד, עבריינים קטנים!" צעק הגובלין
גוב הסתכל על ארו אך לא הוציא הגה מהפה,
או שהוא פחד מידי, או שהוא כעס מידי.

לאחר נסיעה ארוכה הם הגיעו לארמון השליט זאק, לפי התוכנית של ארו.
הגובלין הוציא את מכשיר הקשר שלו ודיבר עם… עם… ארנב האופל?
"ארנב האופל, אני שולח לך 2 עבריינים קטנים. עבור"
"קיבלתי. עבור"
הגובלין הוציא לייזר וירה אותנו על ארו וגוב, הם נכנסו לתוך בועה שהובילה אותם
אל האחד והיחיד – ארנב האופל.
"ואו! תראה גוב!"
"ואו?! אתה יודע בכלל מה עשית?! ישחטו אותנו פה!" אמר ברגע שהם הגיעו
"לא צריך לדאוג, לא ישחטו אותכם. תלוי מה כוונותיכם." אמר ארנב האופל
"שלו..שלו…שלום! אני וגוב באנו כדי.."
"כן, למה באתם? אני מניח שאתם יצאתם אחרי השעה 6 וחצי וסיכנתם את חייכם,
זה בטוח משהו חשוב מאוד."
"כן. משהו מאוד חשוב. יש פה מכשירי הקלטה?" שאל גוב
"אין מה לדאוג, אני אולי ארנב האופל – אבל אני בכלל לא אפל. האלפים והגובלינים
לא יודעים זאת."
"אנחנו חייבים להפסיק את שלטון הטרור הזה!"
"מה קורה פה בדיוק?!"