מי הנביאה?! – פרק 7~חלק א'

"אני מצפה מימך להיות בשקט אחרת אני יורה" הזהיר אותי ושתקתי. הוא הכניס אותי למכונית שחורה עדיין מכוון עלי את האקדח. "אני רואה שמצאתה אותה מהר , הבוס ישמח לראות אותה בריאה ושלמה" אמר הנהג שהסיעה אותנו לאן שהו. כששמעתי את דבריו של הנהג הבנתי שאם לא יכולים להרוג אותי כי הבוס רוצה שאני אגיע בריאה ושלמה. "מה אתם רוצים מימני?" שאלתי "תאגדי קטנטונת את לא רואה את האקדח מחוון לראשך?" אמר "הנהג אמר שהבוס שלכם ישמח לראות אותי בריאה ושלמה, אז כרגע אתה לא יכול לפגוע בי" אמרתי בחיוך של ניצחון. "אהה באמת?" אמר והעיף לי מטירה בלחי. הרגשתי כאב חזק ואת הצבע הסגול נצבע על עורי. "מה עשית? הבוס יארוג אותנו אם הוא יגלה שהכאבנו לה" אמר הנהג מפוחד. שתקתי ולא אמרתי מילה רק נגעתי בלחי הכואבת. נכנסנו לתוך היער ואז נכנסנו לתוך בקתה קטנה. בתוך הבקתה הייתה דלת סתרים שהובילה אותנו למסדרות מלה חדרים. הם כשרו אותי הידיים וברגליים והכניסו אותי לחדר קטן לא חפצים ונעלו את הדלת. לא הצלחתי להשתחרר מהחבלים הקשורים לידי. מרוב יאוש בעזרת כוח המחשבה פרמתי את מקשרים בידיים ברגליים וגם בעזרתו פתחתי את מנעול הדלת. לאט לאט יצאתי מן החדר ורצתי לכיוון היציאה אך בפניה ימינה נתקלתי במישהו ונפלתי לרצפה. "סוף סוף אני פוגש את אהובתי!"