מירושליים עד לרעננה ובדרך חזרה פרק 1

אביטל קמה בשש בבוקר ביום למחרת , כמה ימים אחרי האירוסין שלה עם חננאל. היא חשבה על הדברים שאמר לה סבה , יחיאל מנור והניחה שהדברים קרו כך משום שהם היו צריכים לקרות בסופו של יום. כי זה מה שהיא האמינה שהיה , את גבריאל העריצה מאז שהיא הייתה ילדה קטנה.
גבריאל דמתי פשוט נעלם ביום חתונתו עם בת זוגו של מעיין שקד, אף אחד לא באמת יודע אם הוא מת או חי. היעלמותו המסתורית והבלתי הגיונית נותרה בגדר תעלומה שעדיין לא נפתרה היטב.
" בוקר טוב," הוא אמר ונשק ללחיה , אביטל חייכה חצי חיוך וניסתה להיפטר מקורי השינה הנותרים שהשתלטו עליה ללא הצלחה , היא הביטה על חננאל וזכרה שעוד כחודש הם היו אמורים להתחתן.
" בוקר אור," אמרה בעייפות והביטה בו בחצי מבט , " איך ישנת?" שאלה בחום, ללא כוונה קולה רעד במקצת מבלי סיבה כלשהי.
" טוב מאוד," ענה חננאל ואחר כך התבונן בה ממושכות. " איך את? " שאל אותה ברוך ואחז בידה , ראה שהיא מהורהרת כל הזמן הזה שהם משוחחים זה עם זו.
" בסדר יחסית ללילה הקודם ." אמרה בטון תמציתי וחייכה אל חננאל.
" מה זה אומר?" שאל חננאל מבלי לשים לב שאביטל עשתה פרצוף חמוץ נוכח שאלתו המוזרה.
" זה אומר שישנתי טוב," ענתה בפשטות והלכה להחליף את בגדיה.
חננאל בדק את יומן השיחות שלו מהזמן האחרון והבחין שהיו לה שתי שיחות שלא נענו מתובל וגם משובל, הוא בא להתקשר ובדיוק הוא שמע צלצול בפעמון הדלת.
הוא ניגש לפתוח , הוא הופתע לראות את תובל שהגיעה ביחד עם שובל.
" שלום , חננאל , למה לא ענית לפלאפון?" שאלו תובל ושובל ביחד וחייכו אליו בשובבות.
" כי בדיוק שקמתי בקושי הספקתי להגיע כדי שאוכל לענות לשיחה , ברגע שהופעתי כדי לקחת את הטלפון הנייד שלי אתן מתנתקות את השיחה ללא סיבה." הוא אמר להם ובאותה הדקה אביטל יצאה מהאמבטיה בסתר ועקבה אחרי השיחה שהתפתחה בין חננאל לשובל ותובל.
" מה הסיבה שבאתן לפה?" שאל חננאל בסקרנות.
" להגיד לך באופן אישי שהאירוסים שלך עם אביטל התבטלו ." אמרה תובל כמעט בקול שקט.
חננאל לא הצליח להבין חצי מהמילה האחרונה שיצאה מפיה , הוא היה בהלם גמור ולא ידע שאביטל מקשיבה לכל השיחה שהייתה בינו לבין תובל ושובל.
" איך זה יכול להיות?" שאל חננאל בהלם, הוא לא היה מסוגל להוציא שום הגה מפיו.
אביטל יצאה ממקום מחבואה והביטה בהן ובחננאל בזעם , לא מבינה על מה כל המהומה שהתחוללה.