לב פועם במלחמה כושלת – פרק 3 חלק 3

salullaby 06/02/2013 662 צפיות אין תגובות

אכריום היה מקום יותר גדול מבפנים, חשב דרו, מסתכל מסביב , רואה את המנורות השנדליר מתנשאות מלמעלה, הרבה שורות מגרות גם, הם נכנסו לחדר גדול . גם שם היו מנורות , הרבה מהם אך רגילות . היו כשבע שורות של שולחנות ובהם המוני תלמידים אוכלים, לא שמים לב לשלושת האחים שנכנסו באיחור.
" הנה." אמרה ג'מאני והפיל זוג מפתחות בידו של דרו. " תעלו שתי שורות של מדרגות, פנו שמאלה ומעל הדלת יהיה כתוב 'גורדין', הם לא יכעסו אם תגידו להם שאמרו לכם להיות כאן. החזירו לי את המפתחות כשבוע מעכשיו, מחר הוא יום גדול בשבילכם." אמר ג'מאני והצטרף אל התלמידים האוכלים. בינתיים הלכו השלושה אל החדר, עלו כ-שתי שורות מדרגות,פנו שמאלה ונכנסו אל הדלת שכתוב בה 'גורדין'. כשנכנסו , צפו בחדר , לפחות שתי דקות. החדר היה לבן, מכוסה בתמונות עתיקות של תמונות, היו שתי ספות ורודות מפוארות , ביניהם היו שלוש מסדונות ריקות. מאחוריהם היה אחו דולק. 'זה כמו ארמון קטן' חשב דרו. לפתע , נפתחה הדלת מאחוריהם. לחדר נכנסו לפחות 20 תלמידים , לבושים בחולצה לבנה מתחת לסוודר ורוד-אפור עם מכנס/חצאית אפור/ה. מלפניהם היה איש , לפחות בן 18, עם שיער ערמוני מסודר.
" מה אתם עושים פה, זרים?" אמר להם האיש. שרלין שילבה את זרועתייה. דרו הרים את גבתו ואמר " אמרו לנו להיות פה, מישהו שקוראים לו ג'מאני."
" יופי שאמר לכם, עכשיו תצאו מביתן 'גורדין' , עכשיו." הזהיר האיש.
" ממש מאיים, באמת. " התבדח דרו. התלמידים התפזרו, חוץ מאחת. זאת הייתה ויולט, שיערה הג'ינג'י נפל על כתפיה בעדינות. עינייה האפורות הביטו בסקרנות על השלושה. היא שילבה את ידייה.
" מה אתם עושים פה? פה ב'גורדין'?" שאלה לבסוף.
" אמרו לנו להיות פה." אמר דרו והסתכל על נעליו. היא התקרבה אליו בצעדים עדינים.
" בואו אחריי , יש פה חדר מיתר, אם אתם מעוניינים." אמרה ויולט, דרו הרים את ראשו והביט בה הולכת, לא שם לב שבנג'מין ושרלין הולכים אחריה. דרו ניער את ראשו והצטרף אליהם.
הם הלכו במסדרון החשוך והקצר, אל החדר המואר. הם נכנסו הראו את החדר הלבן הגדול בעל 10 מיטות ו5 ארונות.
"טוב, הנה אתם פה, תיהנו מהשהייה שלכם פה." אמרה ויולט, הסתובבה , הלכה וסגרה את דלת החדר מאחורייה.
"אתה רוצה עוד סימן?" אמר בנג'מין , כשקופץ על אחד המיטות.
" סימן למה?" שאל דרו בתמימות. שרלין צחקה.
" נו קדימה, אפילו אני שמתי לב שהיא מוצאת-חן בעינייך." אמרה שרלין, וקפצה על המיטה שצמודה לקיר ממול.
"אנחנו רק הכרנו,אני חושב שהיא נחמדה, לא יותר מזה." אמר דרו והתיישב על המיטה שמימינו.
" אתה מדבר פה אל המומחה , כך שאני יודע לזהות פנים מאוהבות." אמר בנג'מין, ודרו זרק עליו כרית. בנג'מין דרק עליו חזרה את הכרית, ודרו זרק גם חזרה, כל כך הרבה פעמים עד שנראה כאילו רבו מכות על ידי זריקת כריות.
" בנים." אמרה וגילגלה את עינייה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך