לב פועם במלחמה כושלת – פרק 3 חלק 2

שרלין ובנג'מין הסתובבו גם , הם ראו מין טירה מלבנים ישנים כהים . שביל תלמידים נע לכיוון השער העטור בעיטורים רכים של פרחים. השלושה מיהרו להצטרף לקהל, לפני שהספיקו להיכנס השער נסגר בחוזקה. בנג'מין פלט אנחה ואמר "עכשיו צריך להיכנס מהכניסה האחורית, כנראה ליד הפחים."
" זה לא מחייב." אמר דרו והחל לחפש עוד דלת מסביב לטירה הבינונית.. שרלין ובנג'מין הצטרפו אליו וחיפשו. חיפשו וחיפשו , אך לא מצאו.
" אין טעם! אנחנו תקועים." אמרה שרלין והתיישבה מול השער הראשי שעטור בפרחים.
" אוליי יש מקום , אבל לא מצאנו." אמר דרו , התיישב גם הוא , והניח את גבו על המזוודה. בנג'מין בהה בשעונו החדש, מקווה למצוא דרך להיכנס, אך לשווא, התיישב גם הוא , בהה בשעונו פעם אחרונה, ונרדם על המדרגות , כמו שקרה לשרלין ולדרו לאחר כמה דקות.

…………………………………………………………………………………………………………………………

שרלין התעוררה לפתע, כשראתה אור פנס מהבהב על פנייה. היא סידרה את שיערה השטני, אך לא הרגישה את כובעה הורוד על ראשה, היא ראתה אותו מושלך על המדרגות, מלוכלך וקרוע. היא הייתה עייפה עד כדי כך , שלא שמה לב לאיש הביריון שעמד מלפנייה. הייתה לו פאה אפורה על ראשו, לבש חליפה של נשפים סגולה עם עניבה מעוטרת בעיגולים. זקן קטן נח על סנטרו, הוא שיפשף בו בזהירות, בחן את שרלין במוזרות.
"מעניין למה שלושה ילדים עם מזוודותיהם מאחורי ראשיהם , עושים בשער הקדמי של 'אכריום'." אמר האיש בתוקפנות' שרלין העירה את דרו ואת בנג'מין במהירות. דרו מצמץ את עיניו,בעוד האיש עדיין מביט בהם.
"מי אתה בדיוק?" אמר דרו בסקרנות.
"אתם לא יודעים מי אני? אתם בטח משפחת… אממ" אמר תוך כדי שמסתכל בדף לבן.
" אוו! משפחת ריימוק, אביכם היה אחד העובדים פה." הוסיף. " את." אמר והצביע על שרלין.
" את ממש דומה לאביך, אותו שיער, אותם זוג עיניים חומות , אותו מבט מפוחד."המשיך.
" אני עדיין לא יודע מי אתה." מילמל בנג'מין/
" אני ג'מאני מילרבור, אבל תקראו לי המנהל." אמר ג'מאני, ושלושתם קמו, לקחו את המזוודות ועקבו אחרי ג'מאני ההולך לכיוון השער.