כי אין לי סיכוי להצטרף לקומנדו-פרק 3

כאשר יצאתי מהדלת, הרגשתי את ההרגשה הכי טובה שהרגשתי בחיים שלי: מליון עניים הסתכלו עליי בהבעה של כבוד, וכולם ללא יוצא דופן הצדיעו שלי, ראיתי את נירון עומד בראש הטור חיוור כולו ופעור עניים ומסתכל עליי התקדמתי לכיוונו ואמרתי לו "אם אתה מצליח להוציא דרגה של לוטננט כלשהי ומעלה תגיע למפקדה הראשית ואני אדאג שאתה תהייה השליש(עוזר) שלי" ואז הלכתי משם לפני שהוא הספיק להוציא מילה מפיו.
מאז שהייתי קטן זה קורה לי, ההרגשה הזאת שאני חייב לבצע משהו למשל מה שקרה לי עם נירון, זה מעין אינסטינקט, הוא לא גורם לי צרות אז אני תמיד בוטח בו לפחות לעט עתה.
עקבתי אחרי השלטים שהצביעו לעבר המפקדה הראשית, כנראה שהמפקדה הייתה מאוד רחוקה כי לקח לי חצי שעה להגיע לשם, כשהגעתי למקום גיליתי שהמפקדה הראשית היא אחת המקומות היפים שראיתי בחיי ,היא הייתה עשויה שיש לבן נוצץ, ובנויה באופן רומאי, בחוץ היו מזרקות וגינה מטופחת וכמה פסלים, התקרבתי לדלת שהייתה עשויה שיש שחור ועלייה היה כתוב בזהב :"מפקדה ראשית הכניסה לגנרלים ועוזריהם" ואז פתחתי אותה.
"אתה בטח אקסון, הגנרל החדש, נכון?" אמר איש רחב חזה עם שיער מאפיר מזקנה שחייך, על כתפיו היו ארבעה כוכבי זהב. "כ כ כ כן המפקד " עניתי, הוא הסתכל עלי במבט מוזר ואז התחיל לצחוק בקול רם ועמוק "חחחח המפקד חחחח ילד צעיר אתה עדין לא מורגל לדרגה שלך נכון? אתה לא צריך לקרוא לי המפקד אנחנו באותה דרגה חחחח עשית לי את היום עלם צעיר חחחח" אוי חשבתי אני גנרל אני חייב להפסיק להתבלבל ככה, "כנראה שלא עיכלתי את זה עדיין " עניתי לגנרל "שטויות אתה תתרגל לזה מהר מאוד " הוא ענה "עכשיו בוא איתי ואני אתן לך את הפקודות שנתנו לי להעביר לך אבל לפני זה מה אתה אומר על ארוחת צהריים קצרה ?" לא שמתי לב לזה אבל הייתי מאוד רעב ולכן עניתי לגנרל הזקן "נשמע לי טוב המפק.. אדום גנרל לא אמרתה לי איך קוראים לך " "אוי כמה גס רוח אני, כמעט קראת לי המפקד בגלל זה נכון ? חחחח קוראים לי צאק, גנרל צאק " הוא אמר ותפח לי על הגב "עכשיו בוא נלך לאכול אני גוועה ברעב ".
אחרי סעודה ענקית שלפי הגנרל הייתה "חטיף קטן" שבה הוא סיפר לי סיפורים על מלחמות שבהם השתתף ותשמעו הבחור יודע לספר סיפורים מעולה, הלכנו וישבנו במשרד מפואר וצאק התחיל לדבר "אז בקיצור בגלל שאתה גנרל חדש אני יהיה מעין חונך שלך, ולכן אם יש לך שאלות או דברים שאתה רוצה לדעת תתקשר אליי מהמשרד שלך, עכשיו המשימה הראשונה שניתנה לך אמורה להגיע בכול רגע" באותו הרגע נכנסה לחדר השלישה (עוזרת) של הגנרל: אישה, במדים אפורים, שיער בלונדיני ועקבים, היא נכנסה עם מסמך שאותו היא נתנה לגנרל "סוף סוף זה הגיע" הוא אמר " תודה לך צ"לסי את משוחררת לעכשיו " השלישה הצדיעה לגנרל, יצאה החוצה, וסגרה את הדלת "היא לא בליגה שלך עלם צעיר עכשיו תתרכז בדברים חשובים "אמר צאק "המשימה הראשונה שלך הגיעה הרגע והנה היא" הוא הגיש לי מסמך שעליו היה כתוב באותיות שחורות : תרכיב צוות אישי שבו אמורים להיות שליש אחד 2 שומרים ויועץ קרב ותשים לב שאתה סומך על כולם , תתחיל את הרכבת הצוות מרגע שתגיע ליחידה ששובצת לפקד עלייה ובהצלחה גנרל " "צאק יש לי שאלה, איפה אני מוצב ?" צאק חייך והסתכל עליי "שאלה טובה ילד מסתבר שאתה מוצב בחזית " לא לא לא לא חשבתי רק לא זה ואז צאק המשיך "אתה תפקד על יחידת הקומנדו בהצלחה ילד אתה תזדקק לזה " לא יכול להיות שזה קורה חשבתי
ואז נשמעה דפיקה על הדלת