ילדת החרבות פרק 5
קשרתי את דיאנה בתא שלה ורצתי למגרש, שם עמדו שאר הרוכבים וחיכו לי שאני יבוא, כשהגעתי לשם אמרתי לאחותי קלואי ולחברה הכי טובה שלי שרה "אתן חייבות לבוא, פשוט בואו" הם ירדו מהסוסים ובאו אחרי, בינתיים שאר הילדים כבר התחילו באימון ואנחנו נכנסנו לאורווה וסיפרתי להם הכל, הם היו בשוק בדיוק כמוני. קלואי נשענה על קיר העץ ונראתה כאילו היא עומדת להתעלף ושרה סתם עמדה ובהתה בי כאילו נפלתי מהירח. ואז קלואי אמרה "זואי את לא עושה את זה!אני לא מרשה לך!" אמרתי לה שזה היעוד שלי והיא אמרה "מאז מה שקרה לאמא ואבא את היחידה שנשארה לי! אני לא רוצה לאבד גם אותך!" אמרתי לה שאני יהיה בסדר ולא יקרה כלום. היא רק יצאה מהחווה בריצה ובוכה, עלתה על הסוס שלה ודהרה לכיוון האחו. הבנתי אותה, מאז שההורים שלנו מתו בתאונת דרכים ואנחנו גרות אצל הדודים העשירים שלנו היא מאוד רגישה לסכנות וגם אני אבל אני לא מתכוונת לוותר על היעוד שלי! במשך הערב אני ודיאנה חיפשנו וחיפשנו את קלואי ובסוף מצאנו אותה מחזיקה את הסוס שלה מול הצוק וחזרנו לאורווה בשתיקה, רק פרסות הסוסים שלנו הפרו את הדממה. מאותו ערב לא דיברנו הרבה, אם בכלל, כל אחת חשבה על משהו אחר, אבל בצורה כלשהי שתינו חשבנו על אותו דבר- מה אני עושה מכאן?
תגובות (0)