ילדת החרבות פרק 4

"צרפת?1500?" שאלתי את עצמי בכל רם, הרחוב שמסביבי היה מלא אנשים שהתרוצצו והלכו בכל מקום, חלקם נכנסו לבתים הנמוכים שראיתי וחלקם יצאו מהם. "קדימה" אמרתי לסוסה השחורה שלי דיאנה "בואי נברר מה קורה כאן טוב?" והמבט בעיניים הירוקות שלה אמר בדיוק מה היא חושבת, התעלמתי מהמבט שלה והתחלנו ללכת, עד שהגענו לסמטה שקטה נכנסו אליה ואני ירדתי מדיאנה פתחתי את הילקוט שהיה לי על הגב והוצאתי ממנו את הטלפון הנייד שלי אבל הוא לא עבד, הסתכלתי קצת מסביבי ולפתע הבחנתי במשהו שלא ראיתי קודם, בתוך כל ההמון היו ארבע אנשים לבושים מדים אדומים בולטים וחרב אפורה ביד של אחד מהם וכל האנשים מפנים להם את הדרך כאילו היו מלכים ואז ראיתי אדם אחד שלא פינה להם את הדרך, כנראה לא שם לב שהם שם, אחד האבירים בעט אותו על הרצפה וכיוון אליו חרב. ברור שלא יכולתי לראות דבר שכזה בשום פנים ואופן!ואז נזכרתי בחליפה ובחרבות שהמורה שלי נתנה לי, לבשתי את החליפה, עליתי על דיאנה ודהרתי אל האביר בדהירה כל כך מהירה שלא עברה שנייה והאביר עף על הקיר. מהר מאוד הבנתי שזה היה מעשה טיפשי כי כל שאר האבירים התנפלו עליי עם החרבות שלהם, אני ודיאנה התחלנו לדהור משם כמו חץ מקשת והאבירים העיפו אנשים מהסוסים שלהם עלו עליהם והתחילו לדהור אחרינו, עברנו כמה רחובות וכשהאנשים הבינו שיש מרדף הם פינו את הדרך מיד ונתנו לנו לעבור המשכנו לברוח עד שראינו ערמה של חומרי נפץ ולפיד בוער גבוהה מעליה הבנתי שזו הדרך היחידה להינצל אז כשהתקרבנו מספיק תפסתי את הלפיד וזרקתי על חומר הנפץ, ברור שהוא התפוצץ אבל אני ודיאנה הספקנו להתרחק מספיק כדיי לא להיפגע מהפיצוץ, שמחתי שהמרדף ניגמר ואז רק הבנתי-השעון! לחצתי על כפתור המקלדת בשעון שלי והקלדתי 2014, היה סוג של הבזק אור לבן ואז ראיתי שאני שוב בתא העץ של דיאנה. ואז רק הבנתי-השעון הוא מכונת זמן!