יומנה של ילדה טיפה שונה – פרק 8

"מה אתה מציעה" שאלתי את האיש המסתורי
פיעום יצא מאחורי בניין אדם כהה עור, אם רטייה קטנה ושחורה על עיין שמאל , שרירי וגבוהה
והוא אמר
"קוראים לי ג'ונסון דנבס אבל אתם יכולים ליקרו לי דנבס. אני גם במקרה עומד בראש הארגון הגדול והמפורסם ביותר בעולם, "יגלמ" (*י*חידת *ג*יוס *ל*וחמים *מ*תחילים") אנחנו לוקחים מוטאנטים ואנשים אם כוחות על והופכים אותם לגיבורי על מיומנים. אנחנו גם מייצרים כלי נשק, מטוסי קרב, מממנים מקומות מסתור ומפקדות של הצוותים ( של גיבורי על) שלנו ועוד."
"ואיפה אנחנו נכנסים כאן?" שאל ג'ון
"אנחנו צריכים אותכם למשימה חשובה מאוד, גורל העולם תלוי בכל" אמר דנבס (ג'ונסון)
"העולם, אנחנו, תלוי גורל?!" אמרתי וג'ון נתן לי מכה קטנה עם המרפק
"גילינו שבמארחת שמש רחוקה במקום שאף אחד עוד לא ידע אליו יש כוכב שבו חיים חייזרים בשם "הסקר".
הסקר הם בארך כמו הבני אדם רק הרבה יותר חכמים. הם עכשיו מתחילים לבנות את "נשק יום הדין" זה הוא נשק כול כך חזק שאם הסקר יצליחו לבנות אותו הם ישמידו את כל בני האדם והיצורים החיים אל הכוכב הזה."
"ואיפה החלק שלנו בכול זה" שאל ג'ון
"רק אתם יכולים לעצור אותם טוב אתם ועוד משהיא שאני יצוות אליכם"
"אנחנו?!" עניתי "אבל אנחנו לא יודעים להילחם"
"יש לי סוכנת מובחרת בשם קרול הוולת והיא תהיה המאמנת שלכם, למזלנו עד שהסקר יתקפו את כדור-הארץ יעברו שנתיים מעכשיו" דנבס ענה
"ומה החלק שלך בעסקה הזות" שאל ג'ון
אם תסכימו לבוא איתי תוחלו לגור במפקדה הראשית של גה"מ (יש מפקדה של גה"ם אחת בכול ארץ)"
"אני לא יכול לסמוך אליו" אמר לי ג'ון בלחש
"יש לך הצעה יותר טובה" אמרתי
"לא אבל…"אמר ג'ון ואני קתטי את ג'ון
"אנחנו חייבים למצוא מקום לגור בו וזות נשמעת לי הצעה די טובה"
"בסדר" הוא אנה עצבני "אבל אם קורה משהוא זה אל אחריותך המלאה"
"יש" אמרתי " אנחנו באים דנבס"
ופתאום דנבס לחץ על כפתור קטן שהיה על שלט קטן ומאחורי בניין יצא מטוס שחור שניראה כמו מטוס קרב, דנבס לחץ על עוד כפתור בשלט הקטן ונפתחה כלפי מעלה דלת שחורה וקטנה שעד עכשיו לא ידעתי שהיא קיימת בכלל
"תיכנסו הוא אמר. תפסתי את ג'ון בחוזקה בידו הימנית ומשחתי אותו לעבר המטוס. על פני היה אפשר ליראות שאני ממש מתרגשת אבל אני ראיתי על פניו של ג'ון שהוא ממש לא סומך על דנבס.
כשנכנסנו למטוס ראיתי שם ילדה בגילי עם שער חום עיניים ירוקות שבאחת מהעיניים כתם חום.
"שלום אני אמה" היא אמרה לנו
"אני אלמה"
"אני יודעת ואת ג'ון, נכון"
"איך את יודעת מי אני?" שאל ג'ון בתוקפניות
"אני, יודעת הכול" היא אמרה וחיכה
ג'ון מיד התעצבן והצת להרביץ לה אבל אני תפסתי אותו ולא נתתי לו להתקדם
"אני מי שדנבס סיפר לכם אליה, אל זה יהיה לא ממש הוגן כי אני הרבה יותר טובה מכם בהכל"
"מי את חושבת שאת!" צעק ג'ון
"תירגע ג'ון… הכול בסדר…" ניסיתי להרגיע אותו אבל הוא קטע אותי
"לא!, לא הכל בסדר, האישה הזות חשבת שהיא מלכת העולם ושכל האנשים צריחים לציית לכל פקודה שלה!" (הוא ידע שהיא שומעת)
"תקשיב ג'ון" אמרתי לו בלחש "אם נעצבן אותם הם לא איתנו לנו לבוא איתם"
"את צודקת אלמה" ג'ון אמר ואז ניכנס דנבס למטוס והמטוס המריא.
(תיקראו את רציתי להוסיף)