יומנה של ילדה טיפה שונה- פרק 2
נורא פחדתי , פחדתי מימה שאומד ליקרות ופחדתי בעיקר מה יה"מ (יחידת הגנה ממוטנטים) זאת יחידה שלוכדת מוטנטים מכל רחבי העולם. וכמו שחשבתי לא עבר הרבה זמן עד שהם מצאו אותי. חייתי ברחובות תוך כדי בריחה מהם במשך שנתיים ובמזל לא תפסו אותי, אבל דברים טובים לא נשארים טובים לנצח, וגם אותי תפסו
הם הכניעו אותי באחד המרדפים, קשרו אותי, הכניסו אותי לתא הכלא שנמצה בתוך המכוניות שחורות שלהם ונסעו אל בית הכלא למוטנטים.
שם הם הכניסו אותי לחדר חשוך וקר, היה שם חלון קטן וגבוה שמימנו נכנס מעט אור לתוך החדר, הקירות היו אפורים והייתה שם דממה. הסתכלתי אל המסדרון של הכלא וראיתי שם עוד מוטנטים שנתפסו. ופתאום שמעתי קול חלש ששבר את הדממה- "היי ילדה" הוא אמר "לי קוראים ג'ון איך קוראים לך?" לא ידעתי מה לענות, פשות שתקתי "זה בסדר את יכולה להגיד לי הוא אמר" אמ… לי קוראים אלמה עניתי בלחש. "איזה שם יפה"הוא אמר והסתכל אלי במבט מאוהב! "תודה" עניתי לו "אתה יודעה אולי איך אפשר לצאת מכאן?" לבד לא , אבל אם נשתף פעולה יש לי תוכנית.
תגובות (1)
יפה שלי סיפור מושלם! תמשיכי! אוהבת אותך!