יומנה של ילדה טיפה שונה- פרק 1

שלום,
שמי הוא אלמה, אני בת 7, ואני ילדה מבית היתומים סביון. נאמר לי שכשהייתי תינוקת הורי נטשו אותי. מישהו מצא אותי והביא אותי לבית היתומים. בבית היתומים פגשתי חברה בשם פפר, שגם אותה נטשו. היינו חברות הכי טובות, עד שמשהו ממש גדול קרה. משהו ששינה את חיי לתמיד. יש ילד שתמיד מציק לפפר, מרביץ לה. היא נורא מפחדת ממנו. באותו יום היא שוב רבה אתו והוא פצע אותה. כל כך התעצבנתי עליו. עמדתי מול פפר וצעקתי בכל כוחי. פתאום התאספו מסביבי ילדים והסתכלו עלי במבט של אימה. שמעתי אותם אומרים שהעיניים שלי זוהרת. לאט לאט כולי התחלתי לזהור וריחפתי באוויר. כולם התחילו לצעוק עליי: "מוטנטית, מוטנטית, תעצרו אותה! תפסו אותה!". נורא נבהלתי, לא הבנתי ממש מה קורה, ברחתי. רצתי הכי מהר שיכולתי, כמה שיותר רחוק. פפר רצה אחרי וניסתה לעצור אותי, אבל לא הקשבתי לה והמשכתי לרוץ, עד שהיא נעלמה מעיניי. ידעתי שלא אראה אותה עוד לעולם.