טרוט (Trut)- פרק 2 :>

חמש דקות לאחר מכן אדם ישב אל מול המחשב וניסה לנתח את הצילומים ממצלמות האבטחה והרחובות בקרבת המקום ולהבין לאן השניים הלכו.
" מה אתה חושב שזה טרוט?" שאל אדם לפתע בעודו ממשיך לעבוד על הצילומים.
" מה?" חוט המחשבה של אריק נקטע כאשר אדם פנה אליו.
" הבחורה הזאת אמרה משהו על "טרוט", מה אתה חושב שזה?"
" אני לא יודע." הוא ענה באדישות.
" כלומר, אולי יש לזה משמעות." אדם המשיך. " אתה חושב שזה ראשי תיבות של משהו?"
הדיבורים של אדם התחילו לעצבן אותו מאט והפריעו לו לחשוב באופן נקי.
" או שאולי זה בעצם "truth" בשגיאת כתיב?"
" אדם!" אריק התפרץ עליו. " פשוט, תעבוד על הצילומים ותברר לאן הם הלכו."
" בסדר." ענה אדם בשקט והסתובב עם כסא המחשב כשהוא מפנה אליו את גבו.
" אני יוצא רגע לשאוף אוויר." אריק יצא מהחדר והשאיר את אדם לבדו.

הלילה לא היו עננים בשמיים. זו הייתה קלישאה אם ירח מלא היה נישא בשמיים, אך רק סהר דקיק האיר את הלילה במקומו. השעה לא הייתה מאוחרת מאוד. אנשים עדיין הסתובבו ברחובות בזמן הזה. אריק ישב על הספסל הציבורי ליד הבניין, שאף את האוויר הצונן שמילא את הרחוב, והביט בצוות ניקיון מנקה את שברי זכוכיות החלון מהמדרכה.
ידיו היו בכיס המעיל שלו והוא שיחק עם הטלפון הנייד שהיה בכיסו. נשמע צלצול ההתראה שלו לפתע. מישהו שלח לו הודעה.
"מספר לא מזוהה" היה רשום בראש המסך, ובהודעה היה מסר בשבילו. " אם אתה רוצה לקבל עוד תשובות, ענה לטלפון."
" מה זה אומר?" הוא שאל את עצמו, מקווה שלא עובדים עליו או משהו בסגנון. הטלפון הציבורי שלידו צלצל. זה לא יכול להיות צירוף מקרים, נכון?
אריק קם בהיסוס מהספסל וניגש לענות לטלפון.
" הלו?" שאל בהיסוס.
" אני יודע מה אתה מחפש." אמר קול בס מטושטש ועבה מבעד לשפופרת.
" מי זה?" שאל.
" המודיעין שלך. אם תרצה." ענה הקול.
" ומה יצא לך מזה?" המשיך לתחקר אותו, אף על פי שבראשו האמין שמישהו עובד עליו.
הוא שתק לרגע, ולאחר מכן חזר וענה לו. " אם אתה רוצה עזרה, תעקוב אחריי ההוראות."
" הוראות? אילו הוראות?" לא נשמע שום קול. " הלו? הלו?" אריק שאל כדי לוודא שהוא עדיין על הקו, אך השיחה כבר התנתקה.
בדיוק כאשר השיב את השפופרת למקומה, נשלח לו מסרון נוסף.
" היית צריך ללמוד מהסרטים שאתה צופה בהם, אריק." סונו עמדה על ידו וחייכה חיוך מרוצה, חיוך שאמר די הרבה, חיוך שאמר שקרה משהו. " למה השארת את הילד לבד?" היא שאלה.
לא היה לו זמן להתברבר איתה, עד כמה שרצה ועד כמה שההזדמנות הזאת הייתה מושלמת, היה לו ברור שהוא היה חייב לחזור אל אדם. הוא רץ לאחור כשהוא עוד מביט בה, ולאחר מכן הסתובב כשהגביר את ריצתו ונכנס בחזרה אל הבניין.