טעות

יום אחד זה קרה. הייתה טעות. ביצור כנראה, התפקשש איזה משהו… אחד מבני האדם שנוצרו במפעל ההוא החליט לברוח. אלוהים ישמור. איזו טעות ענקית. מעולם לא יסלחו למפעל או יקנו ממנו עוד בני אדם, הם יפשטו רגל ויוכרזו כגמורים. כך חשבו מנהלי המפעל.
עד שבא יום אחד טולי. טולי היה בן אדם שיוצר בכלל במפעל אחר, מגוואטמלה הוא טען. הוא בא לשם- למפעל הלבנים. שחום מכף רגל ועד ראש וגאווה שכיסתה את כל גופו. שלום אני טולי, הציג את עצמו, ואני עובד בחברת סטארט אפ חדשה והרעיון החדשני שלנו שאנו מציגים למפעלי יצור בני האדם הוא "הטעות".
מנהלי המפעל הסתכלו עליו בזמן שהסביר את עצמו ברהיטות מושלמת ובתנועות ידיים והבעות מגוונות. הוא עשה להם שם שיווק מושלם למוצר. לא הייתם רוצים לטעות? לבגוד באישה, לאחר לעבודה, לרוץ לכביש סואן ולקוות שלא להידרס? הטעות היא הריגוש! לא לבני אדם מושלמים כן לבני טעות! הוא שתק וחיכה לתגובה מצד מנהלי המפעל. לא. הם הכריזו. אנחנו מייצרים בני אדם מושלמים. לא יכול להיות דבר כזה טעות! כמה טיפשי זה יהיה לשווק בני אדם שטועים… אתה יכול ללכת. הוא התאכזב ויצא החוצה דרך הדלת האחורית.
תמיד היה יוצא דרך הדלת האחורית מפני שהדלת הקדמית צפויה מדי, לך תדע מה תמצא מאחורה היה אומר לעצמו. הוא ישב לבדו על ספסל ריק ברחוב שמול הדלת האחורית וחיכה לאדם הזה. הוא הביט בדלת האחורית שעות והאמין שיום אחד יצא עוד אחד כמוהו, והם יחיו יחדיו את חיי הריגושים.
כעת הוא היה לבדו בעולם. הטעות היחידה שנגרמה אי פעם במפעל לייצור בני אדם שלפי מה שנראה כרגע הם הולכים לפשוט את הרגל מסיבה אחת פשוטה- הם עשות טעות.