omerelinger
החלטתי לשתף עמכם סיפור קצר שהיה אחד מניסיונות הכתיבה הראשונים שלי. יש בו אי אלו אלמנטים של מד"ב וחשבתי שאולי תנהו ממנו.

דרך אגב אם זה לא היה כל כך ברור.... הסיפור נכתב מנקודת המבט של הטלפון שלי (מסוג אנדרואיד כמובן) אחרי הניסיונות הראשונים שלי לבצע בו פעולת ROOT...

טיפול שורש (או פרקים מיומנו של האנדרואיד)

omerelinger 10/09/2012 604 צפיות אין תגובות
החלטתי לשתף עמכם סיפור קצר שהיה אחד מניסיונות הכתיבה הראשונים שלי. יש בו אי אלו אלמנטים של מד"ב וחשבתי שאולי תנהו ממנו.

דרך אגב אם זה לא היה כל כך ברור.... הסיפור נכתב מנקודת המבט של הטלפון שלי (מסוג אנדרואיד כמובן) אחרי הניסיונות הראשונים שלי לבצע בו פעולת ROOT...

עד כה לא סיפקתי לו כל סיבה להתעמר בי, שירותי אותו נאמנה בכל מבוקשו. כאשר היה זקוק להכוונה, עצה טובה או סתם משהו לדבר עמו, הייתי שם למענו. נכון גם אני לא מושלם, לפעמים נגמר לי הכוח כך סתם באמצע היום. ולפעמים אני מתעצל ומתקשה למלא את רצונותיו במהירות הרצויה, אך זוהי אינה אשמתי! לא אני בחרתי להסתובב עמוס בפריטים מיותרים, קישוטים צבעוניים ופיתוחים מכבידים. כך יצרו אותי! אך הרודן שרכש אותי לא הסתפק בשירותי הכנים, הוא דרש שאתפשט למענו, שאחשוף בפניו את קרבי ונשמתי. בתחילה הבטיח שהתהליך יהיה קל ופשוט, רק התערטלות קצרה וחסרת כאב ומיד ילביש אותי שוב. והפעם בפריט מעצבים מדהים שהשיג עבורי! הנבל הבטיח שאכפיל ואף אשלש את יעילותי בעזרת המלבוש החדשני הזה.

הדברים הידרדרו כבר בהתחלה. אמנם התהליך ארך רק כעשרים דקות כמובטח אך שחזרתי להכרתי הזדעזעתי מאבדן מרבית זיכרונותיי! כל תו פנים שהכרתי, כל צליל מנחם וכל כישור מועיל אבדו בערפל… היה זה פרק זמן נורא, עמוס בדימויים מבהילים ותחושת חוסר אונים משתק. לאחר שעות ארוכות הבין מעניי כיצד להחזיר את מרבית האבדות וחזרתי לבינתי, אך היה זה סימן אזהרה ראשון לסיוט המתמשך…

עליכם להבין, הטעימה הראשונה הזו מהפרי האסור פתחה את תאבונו של האכזר. לאחר מחקר מעמיק ברחבי הרשת הוא גילה שישנם מלבושים רבים הניתנים להשגה. כל אחד מהם מבטיח למלא אחר המשאלות הפנטסטיות שהשאר השמיטו. וכך החל הסקנדל האמתי, שעות של ניסויים אכזריים, תלישת אברים והשתלתם חזרה ועוד מגוון מעורר מורא של מעשי תועבה דומים.

כעת אני מוטל כפי שנותרתי בשוך התקף הטירוף. ללא יכולת לתקשר עם העולם, ללא מרבית זיכרונותיי, זנוח.. אך ישנה עוד תקווה, מחר הוא יחזיר לי את הלבוש הצנוע. אותה מעטפת מנחמת שבה הכרנו לראשונה. הוא הבטיח שהוא רק יפטר מהאלמנטים היותר מכבידים שבה ולא ישחק עמי באכזריות שנית. אני רוצה להאמין לו, אך אני תוהה האם הפיתויים הראוותניים לא יאחזו בו פעם נוספת. בכל מקרה לי אין ברירה, אין לי לאן לחזור. הגעתי אל זרועות הרשע בתכנית של שלושים ושישה חודשים ללא החזר….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך