התוצאה: סוף העולם – פרולוג והרשמה

נשמע ממש מעניין. אני כבר נרשמת.
ברוכה הבאה לאתר :)

זה עומד להיות ארוך.
שם: קלייה מישל (אין לי רעיונות ממש טובים לשמות. מה אני אעשה?).
גיל: 16.
מראה: רצית מוזר? תקבלי מוזר.
שיער ירוק וזוהר, אשר מגיע לה עד אמצע גבה. בשיער שלה עוברים פסים רבים בצבע כחול, סגול, אפור כהה ובהיר, אדום כדם ולפעמים ניתן לראות פסים זהובים מבצבים מבין שערותיה הירוקות. הפסים הכחולים והזהובים זוהרים בחשכה. לשיער שלה יש חיים משל עצמם. זאת אומרת, אם את רואה את שערותיה זזות ומרימות חפצים – אל תיבהלי. זה נורמלי לחלוטין… לפחות לפי דעתה של קלייה.
עיניים שחורות כמו החשכה. כאשר מביטים בעיניה, אפשר לראות חללים ובורות שלמים ועמוקים מוקפים בחשכה נצחית (אני מקווה שהבנת למה הכוונה). היא גבוהה ובעלת עור בהיר כמו סיד. כשחשוך לפעמים נראה כאילו העור שלה שקוף. זה לא ממש ברור למה, אבל אין ספר שזה מבהיל אנשים.
יש לה כנפיים גדולות בעלות נוצות שחורות, אשר מזכירות כנפיי מלאך.
אופי: יש לה אופי די מסתורי. היא שקטה ונראה כאילו לכל מקום אליו היא באה מת (הסבר בכוחות). היא נורא דיכאונית, אך קשה לראות את זה כלפי חוץ.
היא חכמה וקולטת מצבים במהירות. היא בנאדם פילוסופי ורגיש. היא עלולה להיות קרה, ומצבי הרוח שלה משתנים מקצה אל הקצה במהירות.
אי אפשר להתעלם מהנוכחות שלה. היא מצליחה לסקרן כל בנאדם שעובר לידה מבלי לעשות דבר. תמיד נראה כאילו מן איזו עלטה עטופה במסתורין אופפת אותה ובאה איתה לכל מקום, אשר אליו היא מגיעה. היא לא עושה דבר. זאת אומרת, היא סתם מסתובבת ביערות או יושבת ליד נהרות, ולא עושה דבר בשל הדיכאון האופף אותה בכל שעה ביום. פעם היא הייתה מציירת ושרה. או במילים אחרות; מלאת שמחת חיים.
כוח: הכוח שלה תלוי ברגשות שלה. זאת אומרת, הכוח שלה הוא לא ממש קבוע. לאנרגיות שלה יש השפעה חזקה על הסביבה (טבע, אנשים, בעלי חיים. בקיצר, כל דבר שחיי וקיים). מאחר כי היא בדיכאון, אנרגיות שליליות נודפות ממנה והאנרגיות הללו פוגעות במקום בו היא נמצאת. לכן לכל מקום אליו היא מגיעה, מת. הצחים נובלים, העלים נושרים מן העצים, בעלי החיים נפגעים (הפרווה שלה נושרת או שהם נהיים מאוד-מאוד תוקפניים), האנשים שמסביבה נפגעים מהאנרגיות שלה נפשית. זה די תלוי. זה משתה בין אדם לאדם. יש כאלה שנפגעים מזה באופן פיזי; שנושר להם השיער, או שהעור שלהם מאבד את צבעו ויש כאלה שאף מתים, כי הם לא מסוגלים לשאת זאת. היא לא עושה זאת בכוונה. אין לה שליטה על זה.
פגם: הזרת שלה בידה הימנית מעט עקומה בצורה מפחידה. זה נראה כאילו העצם שלה בולטת שם.
רקע: היא אבדה את הוריה בגיל 14 ומאז היא בדיכאון. היא ניסתה להתאבד מספר רב של פעמים, אך ללא הצלחה. בכל פעם שהיא ניסתה להתאבד משהו השתבש ומנע ממה לעשות זאת. יש לה שועל בן חמשה חודשים. הוא חסר פרווה ועיניו עצובות ואדומות כדם.
אני מצטערת על הקרע הצולע. אני פשוט ממהרת.
אז סליחה אם יש שגיאות כתיב.
מקווה שתקבלי אותה.

אני אמשיך לכתוב את הרקע כשיהיה לי זמן.

עוד לפני שאני בכלל מתחילה לכתוב את הדמות – ואל תטעי, אני רוצה – אני צריכה לומר לך משהו: הסיפור שלך – ההרשמה לפחות – ממש, אבל ממש דומה לשלי. כל הקטע הזה עם האסון הגרעיני ופליטת הקרינה… אני ממש מקווה שזה לא יתפתח ככה, כי אני סקרנית לגביו.
אשמח לתשובה שלילית לגבי החששות שלי ואת מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי אם תרצי :) אני אכתוב את הדמות כשאהיה בטוחה שזה לא אותו הדבר.

ההורים שלה נרצחו. הם הסתבכו עם בנאדם מסוכן, והאיש שהם הסתבכו איתו שרף אותם מול עיניה של קלייה. קלייה אוהבת מאוד אש והיא מרגישה כאילו היא חלק ממנה, ולאחר רצח הוריה בכל פעם שהיא מתעסקת באש או מביטה בה, היא מרגישה אשמה. אותו בנאדם, אשר רצח את הוריה נרצח על-יד קלייה שבוע לאחר מותם.
היא לא עשתה לו דבר. היא רק עמדה מולו, והאנרגיות השליליות שלה כבר עשו את שלהם. היא פגשה את השועל שלה, לוק, ביום ההולדת הששה עשר שלה. הוא היה פצוע והיא טיפלה בו. אך כמובן שהאנרגיות שלה פגעו בו. השועל התעקש להישאר איתה. קלייה ניסתה להיפטר ממנו פעמים רבות, אך התוכניות שלה כשלו והוא מצא אותה לאחר יום. כאשר היא מצאה אותו, פרוותו נשרה בשל האנרגיות השליליות שלה. לאחר כמה ימים עיניו איבדו את צבעם והשתנו לאדום כדם, ועצמותיו התחלשו.
הוא צועד באיטיות מחרידה ובקושי רב. הוא מאוד תוקפני כלפי אנשים זרים ובעלי חיים אחרים. הוא נאמן לקלייה ועושה כל מה שהיא אומרת לו. הוא מאוד מסכן, לפי דעתה של קלייה. מה שנכון, כמובן. זה נס שהוא מצליח להחזיק זמן רב כל כך לידה.
אך אם הוא ימות או יתפורר כליל באחד מן הימים, קלייה לא תופתע, אך היא כן תתאכזב.

הסיפור באמת נשמע כמו הסיפור של פומה.
אני מקווה שהוא לא יתפתח לאותו כיוון.
בכל מקרה – הפרולוג מצחיק וענייני.
ברוכה הבאה לאתר!
אהי אכתוב דמות עוד מעט.

האמת, אני נתקלתי בהרבה סיפורים על סוף העולם או פליטת קרינה וכדומה…
אך כל אחד לקח את הסיפור לכיוון שונה לגמרי. יש גם סידרה הנקראת "100," ובסדרה התרחשה פליטת קרינה והמדינה ידעה שזה עומד לקרות, אז אם בנו חללית ענקית וחצי מאוכלוסיית העולם עלתה עלייה. (הקרינה לא השפיעה עליהם).

היי, זה נראה מאוד נחמד ומעניין… יש לך כתיבה טובה =)
מחכה שתתחילי. שבת שלום ^-^

* את המשפט הראשון הייתי הופכת לנקודת מבטה של ג'ייד, זאת אומרת "ניסיתי לשלוט בכוחות שלי במשך שנים…" (רק כדי שזה יתאים לשאר הפרולוג.)
* במשפט אחרי שהם צועקים "שלוש!" הייתי מוחקת את המילה 'אז'. המשפט היה מסתדר היה מסתדר קצת יותר טוב בלעדיה.

בסך הכל זה פרולוג לא רע – מצחיק ומעניין.
זה באמת מזכיר קצת את 'קרייסט' של פומה, אבל יש הרבה סיפורים דומים וכל אחד יכול לקחת את זה לכיוון שונה.
אני אשלח את הדמות בקרוב!
קטניס אוורדין, סוף.

מכיוון שאני כנראה לא אסיים את הדמות עד כניסת שבת, אז או שאני אשלח במוצ"ש או בראשון. אני מקווה במוצ"ש.
אז תשמרי לי?
תודה בכל מקרה.

תשמרי גם לי. כנראה אני אכתוב במוצש

אוקיי סיימתי את הדמות. כתבתי אותה כמה פעמים ואז חזרתי עליה ושיניתי דברים הוספתי הורדתי ושיפצתי והנה התוצר הסופי למרות שאני עדיין לא בטוחה לגמרי
דבר שני- סיפורים 1 את מעצבנת אותי! אני רציתי לעשות לדמות שלי שיער צבעוני וכנפיים אבל בגללך זה כבר לא יהיה מקורי. אבל אני לא מוותרת לך. גם לשלי יהיה שיער צבעוני וכנפיים.
שם: איימי טקנס(Teknes)- אני לא בטוחה לגבי השם הפרטי ואשמח אם תמצאי לה שם יותר טוב ומתאים, אבל לגביי שם המשפחה שלה אני בטוחה לגמרי. זה היה פשוט ברור שהיא טקנסית-
גיל: 16 נולדה ב26.12 בשעה אחת בצהריים בדיוק. (פשוט מתאים לה אחת בצהריים ) השמיים היו לבנים וירד שלג.
מראה: עור בהיר בצבע תכלת עדין כמעט לא מורגש, שיער ארוך חלק בצבע תכלת בהיר, עיניים תכולות בהירות חודרות (כן היא פחות או יותר כולה תכלת). היא גבוהה ורזה. יש לה מבנה דק וגמיש אך יציב וחזק. יש לה פנים יפות ועדינות- מצח חלק לחיים גבוהות אף קטן כמו של אנימה וסנטר צר וחד. צורת הפנים שלה מזכירות מעט לב. היא אוהבת ללבוש לבן – בעיקר בגלל שזה כמעט הצבע היחיד שהולך טוב עם הצבע שלה.
יש לה כנפיים. (בעיקרון חשבתי על כנפי מלאך לבנות אבל בגלל שכבר עשו את זה אז-) כנפיי פיה לבנות שקופות עם קנוקנות ועיטורים עדינים בצורות מסובכות בתכלת.
אופי: לרב היא נחמדה, אבל היא חסרת סבלנות. כשהיא מתעצבנת אז היא מתעצבנת עד הסוף.
היא חכמה ומאמינה בלחשוב פעמיים לפני כל דבר. היא מאוד מעשית ולא אוהבת לבזבז את הזמן על שטויות.
היא מאוד אוהבת לעוף, ולהחליק על הקרח והיא טובה בהתעמלות קרקע ונמצאת בנבחרת בתיכון שלה.
כוח: דבר ראשון יש לה כנפיים. רב הזמן הכנפיים שלה בלתי נראות. רק כשהיא עפה הם נראות. אבל הן הדבר היחיד שנראה. ברגע שהיא מתחילה לעוף הכנפיים שלה הופכות נראות ואילו שאר הגוף נהפך בלתי נראה.
כשהיא עפה היא יכולה להתכווץ אבל זה דורש ממנה הרבה אנרגיה…
הכוח העיקרי שלה הוא העיניים.
בטח שמעתם פעם את המשפט "אם מבטים היו יכולים להרוג" ואת הביטוי 'מבט רצחני' אז זהו, שהמבטים שלה יכולים, והמבט שלה באמת רצחני:
יש לה 'מבטי מוות' כשהיא נועצת במישהו מבט מוות הוא מת. (כמה מפתיע).
היא גם יכולה להכאיב אם היא שולחת מבט מוות במינון נמוך.
רקע: החיים שלה בסדר. שני הורים, שני אחים, שני סבא וסבתא .
שום דבר מיוחד.
היא גדלה כמו כל ילדה חוץ מהלעג על הצבע שלה. וגם זה עבר. אם הזמן היא התעלמה מהלעג ואילו הילדים התרגלו אליה והפסיקו ללעוג לה.
האמת שהשנתיים הראשונות בחייה היו קשות מאוד כיוון שלפתע הייתה מתכווצת בגלל דמעותיה, או מתחילה לרחף.
בגיל שלוש איימי למדה לבכות בלי דמעות והחלה לשלוט בכנפיה שלא יתחילו לעוף פתאום.
את כוח המבטים שלה היא גילתה בטעות. היא הייתה בת שבע ודוד רחוק כלשהו שתמיד הקניט אותה על צבעה והיה מושך בשיערה כל הזמן שוב צחק על השיער שלה ומשך לה בו. היא התעצבנה מהלעג ונעצה בו מבט חודר. הוא מת במקום.
לאחר מכן בבית החולים הפתולוג (מנתח גופות) לא הצליח למצוא את סיבת המוות. הוא אמר שנראה כאילו חייו נלקחו ונשמתו פרחה בפתאומיות. ליבו של הדוד היה באמצע פעימה וגופו היה פעיל ובריא לחלוטין ולא הייתה כל סיבה שימות. הוחלט שהמוות נגרם כנראה מהתקף לב סמוי.
אבל איימי ידעה את האמת. היא ראתה את עיניו וראתה כיצד הם כבות בתגובה למבט הרצחני שנעצה בו.
מלבדו מתו עוד שני אנשים בגללה.
בריון בבית הספר שניסה לתקוף אותה ועוד כמה ילדים קטנים ממנו וסבתא רבתא שלה.
סבתה הייתה היחידה מלבד איימי שידעה על כוח המבטים של איימי וכשגססה ביקשה מאיימי שתעזור לה ותגמור עם זה.
בתחילה איימי לא רצתה אפילו להקשיב. היא אהבה את סבתא רבתא שלה מאוד ולא רצתה להיפרד ממנה, אבל סבתה התעקשה, וגרמה לאיימי להרגיש אשמה בגלל שסבתה סובלת כל רגע, ולאיימי יש דרך להפסיק את הסבל ויודעת עד כמה היא סובלת, ובכל זאת היא מסרבת.
לבסוף אחרי שנתיים של הפצרות כשהייתה בת שתים עשרה איימי הסכימה.
סבתה כינסה את כל המשפחה, ונפרדה מכולם ואז מכל אחד מהם בנפרד- אומרת דברים אחרונים ומחלקת מתנות אחרונות. איימי תוכננה להיות האחרונה שתיפרד ממנה. סבתה הודתה לה, והן דיברו ושפכו את ליבן אחת בפני השניה בפעם האחרונה. סבתה נשקה לה, ונתנה לאיימי את צמיד הכסף שתמיד ענדה- הצמיד שקיבלה מבעלה המנוח לכבוד אירוסיהם.
לאחר מכן איימי נעצה את עיניה בעיני סבתה, וריכזה בהן את הכוח הממית. ההרגשה הייתה מוכרת והיא כמעט וחסמה את הכוח כמו שהיא חוסמת אותו ברגע האחרון בכל פעם שהיא מתעצבנת על מישהו, אבל אז היא נעצה בעדינות את מבט המוות בסבתה, ונשמתה של סבתה פרחה בעדינות והיא נראתה שלווה ויפה, וחייכה כאילו היא חולמת חלום מאושר.
לאחר מכן איימי יצאה מהחדר והודיעה בצער לכולם שסבתה איננה עוד.
מאז היא לא מספרת לאיש ולא משתמשת בכוח.

פגם: השיער שלה צומח מהר במיוחד ולכן כל בוקר היא חייבת לקצוץ אותו ועד הצהריים הוא שוב ארוך. בנוסף כשהיא עצובה אם היא בוכה היא מייד מתכווצת. הדמעות שלה מכווצות כל דבר שהן נוגעות בו והיא עדיין לא יודעת איך אפשר להחזיר דברים שהתכווצו (כמו מחברת ספרות שלה) לגודל הרגיל, היא עצמה חוזרת לגודל רגיל ברגע שהדמעות שלה מתייבשות ומפסיקות לרדת.
טוב אז זהו. מקווה שזה מספיק מפורט (יש לי הרגשה שכן) ושתאהבי.

לפחות זה לא ממש דומה(?)
אני חושבת שזה יהיה מאוד מצחיק כשהדמות שלך ושלי יפגשו ויבחינו שהן דומות במראה. זו ההחלטה של חד קרן במסווה איך הן יגיבו.
לא חסרים רעיונות למראה. אפשר לעשות דמות עם קרניים זוהרות בחשכה, שמסוגלות להתארך, להתרחב ולחזור לגודל המקורי שלהן.
ושש עיניים קטנות מסביב לשתי העיניים האנושיות (כמו עכביש, רק יותר מגניב).
או גוף גמיש במיוחד שמסוגל להתארך ולהתקצר ולהפך (זה רעיון טוב לכוח).

איזה דמות! ויש לי בשבילה כמה רעיונות מאוד מעניינים…

שם: בלה אליס רוז

גיל: 17

מראה: נראית ילדותית מאוד וקטנה יחסית לגילה. שיער חום וארוך בגוונים של – קפה – קינמון – שוקולד – אגוז – קרמל – שבדרך כלל אסוף לתסרוקת זנב סוס.
עיניים חומות – ירקרקות וגדולות(עיני במבי כאלה) עם ריסים ארוכים שמקיפים אותן. חיוך מקסים שחושף שיניים צחורות. מעט נמשים ואף סולד.
הפרט הלא רגיל במראה שלה זה – אוזני חתול.
תמונה להמחשה – רק בלי האוזניים:
https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/736x/ff/7b/eb/ff7bebd1103af302f07795cc801ab5e5.jpg

אופי: ילדותית, תחרותית, אופטימית, צינית. מלאת חיים והומור. אין לה גבולות, מעצורים או קווים אדומים. הכל מותר מבחינתה, והיא עושה מה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה, איך שהיא רוצה, בלי להתחשב באחרים. חברותית ומצחיקה. אבל לא מהסוג שאפשר לפרוק את הרגשות שלך אצלו, כי רוב הסיכויים שהיא רק תצחק עליך. מביכה ומוזרה.

כוח: קריאת מחשבות.

רקע:אמרת שלא חובה. ואין לי ממש רעיון. אז אין רקע.

ד"פ: ביסקסואלית.

פגם: הפגם שלה זה האוזני חתול. ואין לי רעיונות לעוד אחד…

מצטער שהדמות קצרה – היא פשוט נמחקה לי והייתי צריך לכתוב אותה שוב.

אם מישהו רוצה אני יכולה להוסיף עוד 3 דמויות במהלך הסיפור

חחח כמה סיפורים עם מלחמות גרעיניות כאילו אנחנו באמת ממתינים ליום הזה חחח
גם שלי כזה אבל לא דימיוני אלה טכנלוגיה ומלחמה גרעינית :)

הייזל אני פחות אוהבת. סקיילר זה נחמד. נראלי סקיילר-איימי טקנס. סיפורים 1 ניסיתי לחשוב על משהו אחר אבל פשוט שום דבר לא התאים. היא פשוט ככה. אני חשבתי על זנב של חתול או של חורפן ועל ארבע ידיים ועל גוף לא ממשי אבל הידיים ממש לא התאימו והזנב סתם היה מוגזם והגוף הלא ממשי זה over קסם ואי טבעיות… וגם אני רוצה לראות איך זה יהיה כשהם יפגשו. מקווה שפרק ראשון יצא בקרוב