השקט (פרק 3)
קמתי במהירות לא היה כלום. בדיוק כמו שחשבתי לא רציתי להגיע עוד הפעם לרגע הזה שאני מרמה את המוות וקופא שוב בזמן, עצמתי את עיניי וחשבתי "הגיע הזמן" אני בורכתי בהרבה כישרונות לעוף כוח המחשבה ואפילו עוד דברים שאני לא יודעת. הכנתי את בגדי הטקס את הנרות ואת הדם שלי, כשהתחלתי את הטקס משהו היה לא בסדר אבל בכול זאת המשכתי למרות שפחדתי. פתאום שמעתי דפיקה על הדלת קפצתי ורצתי להסתכל מי זה מהחור של הדלת זה היה לגיר, זיהיתי אותו בגלל עיניו הכחולות והעמוקות שאפשר לצלול בהם ולראות כמה הם בולטות מהחשיכה "אלום" אמר ופתחתי לו את הדלת "הרחתי את המוות" אמר בזמן שהוא מתפרץ ודוחף אותי "אלום" אמר ברוך ונישק אותי, כמה שהתגעגעתי אליו "אני יעזור לך" אמר בשקט התיישבנו "אני לא רוצה לעשות הטקס עדיף לי בגיהנום" אמרתי אחרי שתיקה עמוקה וירדה לי דמעה של דם "את גוססת!" צעק עלי לגיר הוא צודק "אני יעשה את זה" קבעתי ולגיר חייך
תגובות (0)