הקרב על טלריסיום – פרק 8 ואחרון

הסיום מיוחל לסיפור שהתחלתי לפני הרבה זמן
הנה לינק למי שאוהב סיפור קצר של מדע בדיוני

תלחצו כאן כדי לעבור לפרק 1
___________________________________
"ומה קרה?" שאל ביל.
עיניו הכחולות פעורות וגופו נמתח ככלב המצפה לעצם מבעליו.
אביו, ג'ק, החווה בידו כקוסם לעבר התמונה ההולוגרפית הקפואה והיא המשיכה להריץ את הסרטון שמוצג בכל בית ספר, גן, תיכון ואקדמיה.
הסרטון ההולוגרפי היה חצי שקוף אך מואר היטב כנגד הלילה הקריר.
פני הכוכב הסלעיים של טלריסיום הוצגו בו וניתן לראות את המצוקים הרחוקים בהם עצם מעופף ובוהק התרומם באוויר.
"הפניקס נחלץ לעזרה," אמר ג'ק בקול דרמטי כאילו היה קריין המפרש את מה שנראה בסרטון.
גלגלתי עיניים והחזרתי את מבטי לערימות הכלים שנשארו לי לשטוף. אור המדורה לא הספיק בכדי לראות את הלכלוך העקשן שנדבק. לפחות האוויר הקריר הביא לי מרגוע מהמטלה שהמעצבנת הזו.
לאחר קרב עקשן על הזווית הנכונה לראות אם נשאר לכלוך על צלחת באור החלש של האש, החלטתי להשתמש בחוש המגע ולשטוף לפי התחושה.
עיני נדדו חזרה לביל וג'ק והסרטון ההולוגרפי שכבר ראיתי מאות פעמים.
דמות הפניקס גדלה והתבייתה על שלושה חיפושיות זבל ענקיות שהתהלכו לכיוון המצוקים.
עוף החול נעצר באוויר ואור מסנוור לבן בהק ממנו יחד עם שאגת קרב.
הוא הסתער על החיפושית המובילה וניסה לבקוע ולהלהיט את העפר והסלעים שהחיפושית סחבה מעליה כשריון.
"כל היחידות הקרקעיות, הפעילו מטח מהגפרורים האדומים לעבר ציפור האש, עבור."
"זה סבא ג'ון" צהל ג'ק משמחה כמו ילד קטן שחיכה לרגע הידוע בסרט אהוב וחרוש.
ביל חייך מאוזן לאוזן, גם אני לא נותרתי אדישה וחיוך קטן התגנב אלי.
"מי זה עולה קשר?" ענה אחד המפקדים של הכוחות הקרקעיים.
"סמל ריגס, עם ייפוי כוח לפקד על הכוחות הקרקעיים מגנרל פאלקון, עבור".
ג'ק הסביר בלחש לביל כדי לא להפריע למרוצת הסרטון "זה היה לפני שסבא היה אדמירל".
"אני יודע," אמר ביל וגלגל את עיניו.
"רק ראיתי את הסרטון כבר אלף פעמים…" אמר בחיוך לאביו.
מטחי טילים בעלי שובל של עשן לבן התקדמו לעבר עוף החול ופגעו בו יחד עם החיפושית.
אבק התרומם מעלה סביב החיפושית בעוד טילים ועוד טילים פגעו.
לבסוף מבעד לעשן ניתן היה לראות להבות יוצאות מבעד לסדקים שנפערו בשריון של החיפושיות.
החיפושית הבוערת התרסקה לאדמה וניתן היה לשמוע את קולות הצהלה של חיילי הקרקע.
שתי החיפושיות האחרות המשיכו את ריצתן לעבר המצוקים הרחוקים.
להבה בצורת ראש ציפור הציצה מעל לעשן אל עבר החיפושיות המתרחקות.
שאגה נוספת וכנפיים אדירות נשאו את עוף החול אל האוויר. העשן השחור הסתלסל כשהכנפיים האדירות נופפו באוויר.
הפעם, להבות הציפור נראו טיפה מעומעמות. הן לא בהקו בעוצמה ונראה שהכנעה של החיפושית לקח מהפניקס את האוויר שהוא צריך..
החיפושיות הגיעו למרגלות הגבעות שהקיפו את המצוקים כשעוף החול הסתער על החיפושית האחורית.
"אש," צעק סמל ריגס בקשר. שוב מטחי טילים לעבר הפניקס על גב החיפושית. הטילים המשיכו להתפוצץ עד שחלקי חיפושית עפו לכל עבר בסלסולי עשן.
החיפושית היחידה שנשארה כבר החלה לטפס על הגבעות התלולות לקראת המצוקים כשהחלה להיפתח עליה אש מכיוון המצוקים אך ללא הואיל.
האדמה שכיסתה את החיפושית הייתה עבה מאוד ובלתי חדירה ללא טילים כבדים חודרי שריון.
מבעד לעשן של שאריות החיפושית, עוף החול יצא ללא הזוהר עתיר הכוח. הוא נראה עייף ואורו כבר מעומעם.
תנועותיו מאומצות ורק מבטו נחוש ומפוקס אל עבר החיפושית שהגיעה למרגלות המצוקים. הפניקס נופף בעייפות בכנפיו והתרומם בקושי מעל הקרקע.
"אש," צעק ריגס לכוחות למרות שעוף החול לא הגיע לעבר החיפושית.
מטחי טילים נורו לאוויר בעוד הפניקס סוגר את המרחק.
בדיוק שעוף החול הסתער בשארית כוחותיו על החיפושית, פגע ראשון הטילים בעוף החול והתפוצץ באוויר וריסק אותו על החיפושית. שאר הטילים פגעו בחיפושית וגרמו לחלק מהמצוק לקרוס. החיפושית התגלגלה מטה וחלקים מהשריון שהעלה עשן התגלגל לצידה. להבות פרצו מבעד למסכי העשן ושאגה של עוף החול הדהדה כנגד המצוקים.
שאריות סלעים ואפר כיסו את חלקי החיפושית. הכוחות על המצוק החלו פוגעים בחלקי החיפושית החשופים.
העשן המשיך להיתמר מעלה אך ראש הציפור לא חזר להציץ.
"מה קרה לפניקס?" שאל ביל את אביו.
זה היה הטקס הקבוע שלהם ותמיד נשאלה השאלה הזו בסוף הסרט.
"אף אחד לא יודע, הוא תמיד מופיע כשאנחנו הכי זקוקים לו." ענה ג'ק בתיאטרליות.
סיימתי לשטוף את הכלים וניגבתי את ידי במגבת.
"אבל לסבא שלך היה מזכרת כדי לזכור את היום הזה שבו הפניקס נחלץ שוב לעזרת האנושות".
ג'ק הוציא מכיסו אבן בצבעים משולבים של אדום וכתום ונתן לביל להחזיק אותה.
"בנים, הגיע הזמן לסיים את הלילה ולחזור לאוהלים לישון." צעקתי לעברם.
"כבר מסיימים," ענה ג'ק וסגר עם מחוות יד את הסרטון הווירטואלי.
המדורה נשארה מקור האור היחיד והיא נראתה עכשיו חלשה.
ג'ק החל לקפל את הכיסאות ולהחזיר כלים ומכשירים שונים לקופסאות שונים שפוזרו על האדמה.
ביל נשאר והתבונן באבן שבידו. נראה שהיא מחזירה את אורה של המדורה אבל בהתבוננות פנימה, ניתן היה להבחין באור פנימי קטן משלה.
משהו רקד בפנים כמו להבה קטנה ומעומעמת כשהיא גדלה וקטנה לפי קצבי המדורה.
ביל התבונן והתאים את מבטו בין האבן לבין המדורה.
ג'ק המשיך להתעסק בקיפול הציוד ולא שם לב לביל שהחל להתקרב למדורה כמהופנט.
ידו עם האבן התרוממה כדי להשליך אותה למדורה.
תפסתי את ידו במהירות לפני שיעשה את זה.
"זו אבן מכוכב פיירקין, אם תעשה את זה, כולנו ניצלה חיים". אמרתי לו ולקחתי את האבן.
ג'ק הפסיק את עיסוקו והתבונן בי.
לטשתי בו עיניים עצבניות כדי שיבין שהוא לא יכול לתת לביל את האבן בלי השגחה.
"מצטער דודה פאל," אמר ג'ק בצורה כנה והושיט את ידו כדי לקחת ממני את האבן.
נענעתי את ראשי לשלילה והשארתי את האבן אצלי, ידעתי שהיא תהיה בטוחה.
מספר דקות עברו וכולם נכנסו לאוהלים. רק אני נשארתי ערה.
הוצאתי מחדש את אחד הכיסאות והפעלתי מחדש את הסרטון הווירטואלי מהנקודה שבו הם עצרו.
דקות חלפו והעשן מהחיפושית המשיך להיתמר השמימה.
ספינות מלחמה החלו להיכנס לאטמוספרה ורק מעבורת אספקה קטנה נחתה לצידי החיפושית האחרונה.
ריגס יצא מהמעבורת והחל לחפש דבר מה בין ההריסות. ניתן היה לראות את תסכולו כשהוא המשיך לחפש ולחפש ללא לאות אך לא מצא.
שעה שלמה הוא חיפש וכל אותו הזמן הוא החזיק בידו משהו כתום אדום שדמה מאוד למה שהחזקתי ביד.
האבן הזו מסוכנת מדי חשבתי לעצמי, עדיף שהיא לא תהיה כאן.
קמתי מהכיסא ווידיתי שכולם עדיין באוהלים.
הכנסתי את ידי לאש ביחד עם האבן.
האבן נמסה ושאבתי ממנה את הכוח ההרסני של האש הטמון בה. הרגשתי את עיני בוערות.
וכמו שזה התחיל, כך הפרץ נגמר ובידי נשארו שרידים מפוחמים ושחורים של חלקי האבן.

תישנו חיילים קטנים, תישנו. אני שומרת עליכם מכל משמר.