הקיסר- תחרות סיפורים של uta

הוא לא כזה נורא, הנער מהכוכב האחר.
"איך זה שאתם כל כך דומים לנו, אבל באותו זמן כל כך שונים?" שאלתי אותו כשהתחבאנו באחת הסימטאות, מנסים להתחמק משאר חיילי העיר שלו.
"אולי אנחנו דומים מבחוץ, אבל מאד שונים מאד מבפנים. יש לי שני לבבות, מערכת העצבים שלי פועלת הרבה יותר מהר ואני מסוגל לחיות לנצח." אמר בחיוך קצר וזיעה נטפה מפניו הצעירות.
"למה הם מחפשים אותך?" שאלתי אותו שוב בין נשימות קצרות ומהירות.
"כי אני אמור להיות הקיסר החדש, ואני מסרב." אמר והציץ החוצה לרחוב שהיה ריק מאדם ומלא במכוניות נטושות וזבל.
"למה? מה רע בלהיות קיסר?" שאלתי, זה מטופש אבל לדעתי אם יש לך הזדמנות כזאת לוקחים אותה.
"אני אמור לעלות לשלטון עם אישה, אבל בנות הכוכב שלי לא ממש מוצאות חן בעיני." אמר ומשך אותי לרחוב.
"זה קצת מפגר, למה אתה חייב אישה?" שאלתי בשקט כשהתקדמו ברחוב הריק, מתחבאים בין צללים והוא מושך אותי אחריו.
"חוק ישן מאד, אני גם לא ממש מבין אותו." אמר ושנינו קפצנו לתוך סמטא קטנה וצרה כששני חיילים הופיעו מרחוב צמוד. הוא הצמיד אותי לקיר ונשימותיו חמימות על פניי, הוא נישק אותי ארוכות וידיו על לחיי.
"למה עשית את זה?" שאלתי כשהתנתק ממני.
"כי את כן מוצאת חן בעיני." אמר והסמיק מעט עיניו החומות מלאות בתשוקה "את רוצה להציל את הכוכב שלך?" שאל אותי והציץ לרחוב.
"אני אפילו לא יודעת את השם שלך." אמרתי מסדירה את נשימותיי המהירותמביטה לצד האחר של הסמטא.
"השם שלי אבד בזמן, אני חייתי הרבה גילגולים ושמי לא חשוב. ושלך?" שאל לוקח שוב את ידי, מושך אותי אחריו ברחוב.
"לורה, שמי לורה." אמרתי וחיפשתי חיילים.
"טוב לורה? רוצה להיות קיסירית של הכוכב מאלריקס?" שאל ולקח את ידי יורד על ברך אחת "זה יציל את הכוכב שלך." אמר בחיוך משועשע.
"אמא שלי לימדה אותי לקחת מה שאני יכולה כשצצה ההזדמנות, ולהיות קיסרית של כוכב שלם עם נער שאני בקושי מכירה נשמע כמו הרפתקה. אז למה לא?" אמרתי מנשקת אותו כשרחפת עוצרת מעלינו, מעלה אותנו פנימה וממריאה לכיוון הכוכבים.