העתיד- לתחרות של רועי

הבנת טוב. שמחה שאהבת, הסיופור הזה הוא קצת מחאה על מצעד הגאווה. כול הלגטימציה שנותנים בנושה היא שגויה לדעתי, למה אי אפשר לכבד את השונה בלי לכפות את דעתך, ואני מתכוונת לשני הצדדים.

הספרנית בספריה?

נסי שוב.
(רמז: מתכנת שגיאות ופיסוק..?)

תודה שאת מקללת לי על הדף, זה מוסיף המון לביטחון העצמי שלי(סרקזם*)

סליחה…
אבל הסיפור שלך ממש ממש ממש יפה, לדעתי =)

למה רק אני מרגישה שהוא כתוב זוועה?
כלומר הוא לא מכוער אבל היה יכול להיות הרבה יותר מוצלח מזה והתוצאה הלוקה בחסר הזאת נובעת מעצלות ותו לא.

אני מאמינה שהרעיון הועבר נכון.
אבל הסיפור עצמו, לא המעטפת של העולם. הוא מרגיש לי חסר, אפילו משעמם, רוב הסיפור הוא תיאור של המצב, זה מרגיש סיפור לא שלם.

יש סיפורים שהם פשוט תיאור. לא בכל סיפור חייב להיות איזה מרדף מרגש, אדרנלין שופע… זה הכל תלוי בכתיבה, ובמה שנכתב. וקיימים סיפורים שהם פשוט תיאור. ביחוד כשמבקשים ממך לומר מה את רואה בעתיד.

הגיון זה דבר חשוב. טוב שיש בך הגיון.

אבל זה כתוב מדהים, זה לא משעמם וזה נותן מוזה עצומה (אהמ תבדקי בסיפורים שלי את הסיפור "בעקבות "העתיד"" אהמ)
לי זה מרגיש סיפור שלם ומדהים, ואם את לא שלמה איתו את צריכה לגרום לו להיות מה שיגרום *לך* להרגיש שלמה, אפילו שהוא *לדעתי* מרגיש נכון ושלם.

חחח שמחה שאת מבינה, באמת קשה לי לקבל את כול העניין של מצעד הגאווה.
אני מתגאה בזה שאני סטרייט? לא. אז למה אתה כן? מדוע להקצין הכול, לשבש הליכים חברתיים תוך פגיעה באנשים? למה לשכוח את העובדה שאתה חלק מאיתנו?

גם אני תמיד חושבת למה זה טוב. שאלתי בקבוצה של תומכי גייז יום אחד, ואמרו לי שזה בשביל לתמוך ולתת להם ביטחון. אז בעצם, בשביל מה הקבוצה הזו קיימת? האם לא הם שם בשביל לתמוך?
חוץ מזה, שאני כבר מתחננת שיבוא יום ולא יצטרכו לפחד לצאת מהארון. פשוט יוכלו להיות גייז וזה יהיה בסדר, כמו שלהיות סטרייט זה בסדר.

כן. אני גם חושבת כך במובן מסוים.
אם יפסיקו לעשות רעש מזה, אז יהיה שקט(כן אני יודעת שיש לי את הכישרון הגדול לכתוב את המובן מאליו)

חחח
הצדק איתך. ידעתי את זה מהרגע הראשון שהעליתי את הסיפור.
התעייפתי מהכתיבה.
שיקפת את הדיונים הארוכים עם חברותיי.

באמת חבל שלא כתבת עוד סיפורים שהיו מגבים אותך, למרות שזה סיפור טוב.