העב"ם- פרק 5
אני וזק האביר האפל המשכנו ללכת. עדיין לא הצלחתי לעכל את זה שאני הילד מהנבואה.
ידענו שהחייזרים נמצאים איפושהו כאן, עוקבים אחרינו.
לפתע, נתקלנו באיש.
האיש הסתובב.
"שלום לכם" אמר. היו לו משקפיים על עיניו וכובע מצחייה היה על ראשו. היה מבט מבולבל בעיניו.
"מי אתה?" שאלתי.
זק סימן לי בעיניו מבט שאומר 'די, לא צריך עזרה ממנו. בוא נמשיך בדרך' אז אני עמדתי לעקוף את האיש אבל הוא זז ימינה וחסם לי את דרכי בזריזות. זזתי שמאלה והוא גם זז שמאלה במהירות וחסם לי את הדרך.
"למה אתה לא נותן לנו להמשיך בדרך?" שאלתי
"אני הנביא ששומר על המעבר כאן. תוכלו לעבור אותו רק בתנאי אחד" אמר.
זק התגנב מאחוריו וניסה לעקוף אותו, אבל הנביא הושיט את ידו השמאלית בלי להסתכל בכלל על זק, וזק חטף מכת חשמל והתמוטט על האדמה.
"יש לי כוחות קסומים. לא תצליחו לעבור כאן אלא אם תמלאו את התנאי".
הסתכלתי עליו בדאגה.
"אל תדאג, הוא עוד מעט יקום…"
"אבל.. מה התנאי?" שאלתי
"עליכם להצליח לנצח אותי!!" צרח בקול עמוק יותר האיש.
לפתע, ראיתי ששרוולי ידיו נקרעים וידיו נהיות יותר ויותר גדולות ועורו מתחיל להפוך לירוק.
חולצתו נקרעה מעט והוא גבה במטר או שניים.
זה היה טרול ענקי!
"זה אחד מהטרולים משני הצורה של החייזרים, הם יכולים להחליף צורה!!" צרח זק אבל שוב פעם התמוטט על האדמה בגלל מכת החשמל.
"למה אתה לא מתעורר?" שאלתי בפחד, גם בגלל שהוא לא מתעורר, וגם בגלל שהטרול הסתכל עליי כאילו אני ארוחת העשר שלו "הנביא אמר שמכת החשמל תעבור תוך זמן קצר!!"
"בטח שהיא לא תעבור!" צעק הטרול בצעדים אטיים כשהוא מתקרב אליי באיום, מכין את פיו וידיו הירוקות
"אבל.. זה מה שאמרת!" אמרתי
"שיקרתי" אמר ושאג שאגה חזקה.
זק עדיין היה מחוסר הכרה על האדמה.
ידעתי שאני לבד בפעם הזאת.
עליי להתמודד מול הטרול בעצמי.
תגובות (1)
זק מחוסר הכרה,
הטרול עומד להרוג אותי,
טרול משנה צורה ששינה צורה מאיש לטרול ירוק וענקי,
כאיש: איש זריז שהתחזה לנביא השומר על המעבר,
כטרול: טרול ענקי, חזק וכבד כמו שמונה אוטובוסים, זריז, וגם שומר על המעבר, אבל עליי לנצח אותו בשביל לעבור. אבל איך? הרי זק מחוסר הכרה, אז.. אני לבד..