העב"ם- פרק 4
לאחר לילה אחד שאני וזק ישנו בביתם של השדונים, הרופא ריפא לי את הנקע בקרסול ואני וזק המשכנו ללכת גם בחיפוש אחר החצי השני של המפה, וגם, אחר חנית. אבל לא סתם חנית.
חנית מכושפת…
"אז, דבר ראשון, על איזו חנית דיברת בדיוק?" שאלתי את זק כשהתחלנו ללכת
"אני אומר לך. זאת החנית המכושפת שלי. היא לא סתם חנית רגילה!" אמר זק
"מה כל כך מיוחד בה?" שאלתי
"פרקר ג'ונס," אמר זק בקולו העמוק "החנית המכושפת הזאת היא הנשק היקר ביותר והחשוב ביותר ששייך לי" אמר.
שתיקה. שתיקה שנדמה היה שנמשכה כמו נצח, ולבסוף, זק שבר אותה והמשיך לדבר בקולו העמוק.
"החנית הזאת היא כמו מגנט. מגנט לדברים מסוימים. בעצם, לדבר אחד מסוים.."
"לאיזה דבר?" שאלתי בפחד
"את החנית הזאת קיבלתי מספייק לפני כמה שנים, כשבקרתי אותם בפעם האחרונה, הוא אמר לי שהיא תוכל להוביל אותי לחצי השני של המפה. לא ידעתי על מה הוא מדבר. רק לפני כמה ימים הבנתי, שהיא תוכל להוביל אותנו אל החצי השני של המפה וכך נגיע אולי לפני החייזרים אל המבוך ונעצור אותם מלהשמיד את העולם. אבל עכשיו, בזמן שישנו אצל השדונים, מישהו גנב לי אותה, את החנית"
"אבל.. מ- מי?" שאלתי בפחד
"אני מניח שאלה בטח החייזרים, מחפשים נואשות אחר החצי השני של המפה."
"אבל מה כבר יקרה אם הם ימצאו את החצי השני של המפה? הרי אין להם את החצי הראשון שנמצא אצלנו, והם לא יוכלו לעקוב אחר הפעולות של החצי הראשון!" אמרתי
"כן, אבל הם בטח כאן.." אמר זק
"מי?" שאלתי
"ששש…" צעק ולחש לי:" החייזרים.. הם בטח עוקבים אחרינו, וכאשר אנחנו נגיע לנקודת הסיום של החצי הראשון של המפה, והם אחרינו, הם יעקבו אחר ההוראות של החצי שני של המפה שהם ימצאו בעזרת החנית המכושפת שלי שהם גנבו, הם יגיעו אל המבוך והם יפוצצו את העולם!" צעק זק
"אז.. מה נוכל לעשות?" שאלתי
"נצטרך להמשיך ללכת, אבל תיזהר," אמר בחשד כשקולו נהייה קצת צרוד "עלינו להיות בכוננות מלאה.."
תגובות (5)
אולי זה פרק קצת קצר, אבל הייתי חייב לסיים עכשיו.
הקרב הראשון מתחיל בפרק 5…
תקרא מה שכתבתי לך בפרטי ותענה לי
קראתי, אני לא כל כך יכול לענות בו אז אני אענה לך כאן:
הבנתי, תודה, אנסה לכתוב יותר בשביל עצמי, למרות שהאתר הזה נועד בשביל תגובות ושיפורים של כותבים אחרים.
אנסה לא להראות את דעותיי בצורה כל כך דרמטית ושלילית, ואני מאוד אוהב לכתוב (ופחות לצייר).
ו.. קראת את הפרק?
נשמע לא רע מזכיר לי סיפורי חייזרים כמו בן 10 וכאלה תאמת זה עדיין ברמה של ילדים אבל זה יותר מי בסדר כי אתה רק ילד סיפור מעניין ואני בטוחה שהרבה בני גילך היו אוהבים אותו תאמת אחרי כמה פרקים של סדרות שראיתי שעברתי בחדר של אח שלי בן השלוש עשרה וראיתי פרקים של סדרות כמו בוב ספוג דדלי הכלב הסוכן ופריגבוי וצ'מצ'ם המופרעים הייתי אומרת שהתסריט שלך אפילו היה ליכול להתקבל לניקולדיון זה בדיוק מתאים אני אישית לא אוהבת את הסדרות האלה כי הן מתאימות לילדים מיבחינת תוכן מי הסתם אבל אני אוהבת לקרוא את הסיפורים שלך ןלעזור לך להשתפר בעיקר בגלל שזה אתה אז תמשיך אבל מידי פעם אל תשכח להגיד לי אם קיבלת את ההודעות שלי ואולי אפילו לומר תודה כי בסך הכול אני משתדלת לעזור לך לכתוב יותר טוב ורואים שזה עוזר אז תחשוב על זה
כמו שראית כן קראתי. ואני גאה בך על שאתה מבין תמשיך כך אתה כבר משתפר וגם ראיתי כמה תגובות חיוביות על הסיפורים ושסלחו לך על איזה התחזות או משהו שעשית אתה רואה לא צריך למשוך תשומת לב באופן שלילי אפשר גם אחרת