העב"ם- פרק 2

VNKL 14/01/2015 622 צפיות 3 תגובות

התחלתי ללכת בעקבות המפה המסתורית, עד שהגעתי ל.. שדה מוקשים.
איפשהו כאן מוחבאים מלא מוקשים, שאם אני אדרוך על אחד מהם, אני אתפוצץ.
כנראה מישהו החביא אותם כאן כדי שלא יהיו פולשים, טוב, כנראה הייתה לו סיבה טובה מאוד.
היו מלא עלי שלכת על האדמה, כיוון שזה היה סתיו, ולא יכולתי להיות בטוח במאה אחוז שיש מוקש או לא, כיוון שאם יש, העלים מסתירים אותו.
כנראה שמי שהחביא את המוקשים ידע את זה, הוא גם ידע מתי אני אנסה לבוא לכאן, כאילו שהכול היה מתוכנן..
התחלתי ללכת בזהירות על עלי השלכת, מסתכל למטה בפחד אם דרכתי על מוקש או לא.
רציתי ללכת אחורה, אבל לא יכולתי.
גם ידעתי שיש בטח מאחוריי שדה מלא של מוקשים, וגם, ידעתי שבעוד כמה ימים כל העולם יתפוצץ ואני היחיד שיודע מזה, והיחיד שיוכל לשנות את זה..
המשכתי ללכת בפחד ובזהירות.
לפתע, הרגשתי שדרכתי על מנגנון כלשהו עם הרגל.
"אוי ואבוי!" צעקתי.
ידעתי שאם לא אזוז, המוקש לא יופעל ולא אתפוצץ, אבל לא אוכל לא לזוז למשך כל שארית חיי.
ידעתי שסופי קרב.
לא העזתי אפילו לנשום.
שתי דקות ושש עשרה שניות היה השיא שלי להחזיק ללא נשימה, וידעתי שבמצב הזה, זה ממש קצת זמן.
לא יכולתי כבר.
השתדלתי ככל יכולתי. לבסוף, לא יכולתי יותר. נשמתי.
המוקש הופעל ובעוד שתי שניות עמדתי להתפוצץ.
לפתע, מישהו התנפל עליי והשכיב אותי על האדמה במרחק של כמה מטרים מהמוקש כששנינו רצים כמה שיותר 3רחוק מהמוקש.
המוקש התפוצץ. הפיצוץ היה ענקי וכל האדמה עלתה באש.
האיש התקרב אליי.
הייתה מסיכה שחורה על פניו.
"מי אתה?" שאלתי
"אני זק" אמר בקולו העמוק כשחליפה שחורה על גופו וחנית צמודה לגבו ונעליים שחורות לרגליו "האביר האפל"
"וואו, תודה!" אמרתי "הצלת את חיי! אחח!" צעקתי בכאב.
נקעתי את הקרסול.
"קדימה, בוא" אמר והפנה אותי לכיוון שסטה לגמרי מהמסלול של המפה.
"לא, אני לא יכול" אמרתי כשאני קופץ על הרגל הלא נקועה בכאב כשנפלטת מפי זעקת כאב אחת "אני חייב להמשיך בדרך למבוך"
"לא, אתה חייב לעבור שיקום וגם.." אמר זק כשהוא הולך ומבט בעיניו של 'קדימה, בוא' "החברים שלי שיעשו לך את השיקום מכירים קיצור דרך. הם יעזרו לנו" והתחלתי ללכת אחריו, קופץ על רגל אחת.


תגובות (3)

ממש משתפר ומעניין מה יקרה אלהה תמשיך רק שאלה מה הוא איזה נביא או משהו איך הוא ידע שזה שדה מוקשים היה שלט? הוא ראה מוקש? הוא ניבא את המוקשים? ואם הוא נביא אז צריך היה לספר את זה? חסרים לך פרטים חשובים בסיפור אפילו במדע בדיוני צריך קצת הגיון שמסתדר מבין נגיד דוגמה קלאסית לטעות ממש של חובבנים נגיד אתה רואה סרט תקופתי מהמטולוגיה היוונית עם שחקנים שמחקים נגיד ארקולס אבל לאחד השחקנים יש שעון צלילה משוכלל במידה וזה סרט שעמור להיצמד למקור שזה סיפור של לפני יותר מאלף שנה על גיבור יווני או רומאי לא משנה העניין הוא שאז לפני אלף שנה אין שעוני צלילה מייד אפשר היה לגלות שההפקה חובבננית אם היא יפשרה טעות כזו אתה מבין מה אני אומרת צריך לשים לב לדברים הקטנים ואפילו הדברים ההקטנים ביותר אתה לא מספיק שם לב וזה עניין שצריך לשפר גם אם זה מדע בדיוני יש מינימום של מצאיות אפילו בספרי פנטזיה הכי מופרכים שום דמות לא תכנס מהדלת בכוונה להיכנס לבית ותמצא את עצמה פתאום יוצאת מהחלון זה לא אפשרי בדרך כלל מבין? אז התן לך את השעורה הבעייתית כדי שתחשוב על זה להבא

14/01/2015 16:02

    הוא יגלה את הכול בהמשך…
    תודה רבה!

    14/01/2015 17:57

"עד שהגעתי ל.. שדה מוקשים. אפושהו כאן מוחבאים מוקשים, " "הגעתי ל.. שדה מוקשים" ואחר כך אפו שהו כאן מוחבאים מוקשים" איך הוא ידע בהתחלה שזה שדה מוקשים אם הם היו מוחבאים בעלים בהדמה או מה שזה לא יהיה אם הם מוסתרים לא רואים אותם! אז יש מליון אפשרויות לתקן את זה נתון לשיקולך אבל הינה דוגמה או שתיים "רצתי בדרך ואז ראיתי שלט.. "שדה מוקשים לפניך" "או רצתי בדרך וראיתי פתק על האדמה "שדה מוקשים" (זה גם יכול להסתדר עם העזרה שהוא מקבל מגורם מסתורי אותו גורם שסיפר לו על החייזרים ואז על המוקשים וזה גם יכול להיות אותו גורם שהציל אותו) תחשוב רחוק תחשוב על כול הדמויות שלך בניפרד על הקבוצות שלהם אפילו על הרעים החייזרים קודם כול בראש ספר לעצמך איך האנשים של האביר למשל מתקשרים עם הילד והחייזירם גם תחשוב בראש מה הסיפור שלהם מי הדמויות ומה הם עברו בעבר תן להם לחיות בראש שלך אתה לא חייב לספר הכול תאמין לי שבסיפורים אמיתים רק בקושי חצי הם מספרים מי מה שבאמת הולך להם שם בראש גם לי זה קורה אתה מבין בעיקר עולמות דביונים שזה בכלל שונה מהמציאות יש שאומרים שזה קשה יותר מי סיפורים מציותיים כאן אין כמעט בכלל לחוקי העולם תפקיד וגם האלוקים יושב בצד כאן אתה הבורה ואתה יכול לעשות הכול רק תחשוב כמו אחד כזה שצריך תמיד לסדר הכול מבין? ורק שחשבת על זה תחבר את האביר אם הילד ואת החייזירים ביחד עם כול החברים שלהם זה יכול לבוא לך גם שאתה כותב על המקלדת הכול זורם הדמויות מקבלות חיים הסיפורים המרגשים משעמעמים עצובים עוברים לך בראש ואתה כותב את מרכז הסיפור אם ידיע מי הם החיים בוא ואפילו אולי מה יהיה בעתיד ואיך הם יפתחו או לא יפתחו קשרים ולימדו זה את זה וכן הלהה יש עוד עבודה אבל אתה מצויין תמשיך כך אני בטוח הקרא

14/01/2015 16:26
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך