הסוד שמאחורי היריה פרק 8

דייב ומרקוס לא זזו ממקומם. הם נשארו באותה תנוחה בדיוק.
קאמי לא ידעה עדיין בדיוק מי הוא מי אבל היא חשבה שהגדול והמוצק הוא מרקוס והרזה יותר הוא דייב.
'אולי כדאי לבדוק את זה' חשבה לעצמה.
"דייב, תוכל בבקשה להביא לי כוס שוקו ומשהו קטן לאכול? אני מאוד רעבה" ביקשה
השומר הגבוה הנהן ויצא מהחדר .
'צדקתי!'
היא חיכתה עד שדייב חזר מהקפיטריה עם כוס שוקו גדולה עם חלב מוקצף ומאפה פודינג כמו שהיא אוהבת
"הו, תודה רבה לך! איך ידעת מה אני אוהבת?" שאלה בהפתעה
"הוא לא. אני כן" נשמע קול מוכר מפתח החדר
"אד! " היא חייכה. אחיה חצה את החדר בצעדים ארוכים וחיבק אותה חזק.
"דאגתי לך" מלמל ונשק למצחה .
היא הביטה באחיה . היא לא ראתה אותו כמעט 3 חודשים. הוא למד בפנימייה יוקרתית לבנים והיא התראתה איתו רק לעיתים רחוקות. היא הייתה בדרכה לפגוש אותו ואת אמם במלון לחופשה כשנורתה
הוא היה גבוה ורזה עורו בהיר וחיוור ושערו שחור חלק כמו של אמם. עיניו -העינים של אביהם הביטו אליה בחום ודאגה.
"אל תדאג, אני בסדר." אמרה ונגעה באפו הקטן והמכוסה נמשים .
הוא היה אחיה הגדול וחוץ מאחד והשני לא היה להם שום דבר.
בילדותם כשגרו בבית הגדול והריק הוא היה ממציא משחקים ושניהם היו משתובבים ועושים מתיחות לאומנת כדי שתתלונן להוריהם ואז הם יקבלו יחס.
קשה להיות בתם של זוג חשוב ועשיר; והיא ידעה שלאחיה קשה אף יותר כיוון שהיה הבן הבכור היורש של העסק המשפחתי ושל התארים המשפחתיים.
ציפו ממנו להתנהגות ג'נטלמנית ונימוסים מושלמים. ציפו ממנו לציונים גבוהים.
ציפו ממנו להיות הכי קרוב שאפשר לשלמות.
"אז, ארת'י עם מי התעסקת הפעם?" שאל אותה אדמונד נוקב בשם החיבה שמצא לה- ארת'י חיבור של אריה ות'ורן שני שמותיה. כינוי שזכה באישורו של אביהם כיוון שכלל את שמה הכמעט מלא.
איש לא ציפה שיקראו לה בשם אליזבת- זהו שמה של אמה והיא נקראה כך רק מתוך המסורת וכיוון שזה מה שמקובל באצילות.
לעומת זאת לאחיה כן קראו מדי פעם 'מר אסלן הצעיר', כיוון שהוא היורש של אביו ולכן ראוי להיקרא בשמו מדי פעם.
"הו, אני לא יודעת… כנראה מישהו לא אהב את הנגינה שלי בקונצרט הקודם"
"המממ… זה מוזר. אם זה היה אני מי שמנגן בצלו הייתי מבין-הרי התחום שלי זה פסנתר. לא כלי מיתרים ." הוא אמר והיא גיחכה.
"כואב לך?" הוא שאל ונגע בסימן שעל מצחה- האות A מוקפת בטבעת
"לא" היא הנידה בראשה כשלפתע שמעה קול
'הסוכנת A יצרת קשר?' קול של גבר עמוק ומעט צרוד
"מה? מי דיבר?" שאלה בבלבול והסתכלה על דייב ומרקוס ששוחחו בניהם
"אף אחד ארת'י " אמר אדמונד
'אני המדריך שלך. קוראים לי רוברט'
"מדריך? מה זאת אומרת? איפה אתה נמצא?"
'את שומעת אותי בראש שלך. רק את'
"רק א-"
'ששש. את עם אנשים. אין צורך שתדברי בקול. מספיק שתחשבי. אבל אחר כך. כשתיהי לבד- ככל שיתנו לך להיות לבד תלחצי על הסימן במצח שלך-כך תיצרי איתי קשר ואני אתן לך תדרוך לגבי מה שקרה לך ומה את עכשיו' הקול נשמע מעט זקן. כשל אדם מבוגר.
'מה קרה לי? מה אני?' חשבה
'את סוכנת חשאית. הסוכנת A'