הסוד שמאחורי היריה פרק 5
הפלאפון שבידה של קאמי לפתע התעורר לחיים.
"ארת'י את שם?" נשמע קולו של אחיה
"אד! איפה אתה? איפה אני?"
"אני במלון. אמא ואבא בדרך אליך"
"אבא? הוא בחו"ל "
"הוא חזר מיד כשנודע לו על ניסיון ההתנקשות. אמא הלכה לקבל את פניו"
"ניסיון התנקשות? במי-באמא?!" חרדה מילאה את קאמי
"לא אמא. את"
"מה?"
"ניסו להרוג אות-" הפלאפון שבידה לפתע שווק חיים וקטע את דבריו של אדמונד.
קאמי ישבה המומה במיטה.
עכשיו התפנתה להביט סביבה.
לא היה לה ספק אחרי סקירה קצרה שהיא בבית חולים לפי המחטים המוניטור והאינפוזיה שהיו סביב המיטה .
היא גם הבחינה מיד בצדודיתם של זוג שומרים, האחד גבוה ורזה והשני בינוני ומוצק , שניצבו מאחורי הוילון שמפריד בין מיטתה לשאר החדר.
אחרי רבע שעה שבה ישבה בשקט- משום מה היא ידעה מתי עברה כל שניה- נשמעו קולות צעדים של חבורה גדולה מתקרבים לחדר.
"אריה-ת'ורן" אביה של קאמי נכנס לחדר לבוש חליפה מהודרת ונראה חשוב מרשים וקר כרגיל מלווה באמה ובארבעה שומרים ואחות וניגש אליה. האחות הלכה מיד לטפל בשאר האנשים שבחדר וארבעת השומרים ניצבו ליד שני השומרים שכבר עמדו ליד הוילון
"אבא" קאמי אחזה ביד שאביה הושיט לה.
"הגעתי בטיסה הראשונה."
"אני מעריכה את זה אבא" אמרה ברשמיות
"אריה יקירתי את בסדר?" שאלה אמה
"כן אמא" אמרה קאמי וקולה התרכך למראה דאגתה של אמה. אמה הייתה אישה אלגנטית ועדינה. עינייה הכחולות של אמה הביעו דאגה עמוקה, ומצחה החלק והלבן התקמט, וגרם לשיערה השחור, המסודר בתסרוקת הדוקה ומתוחה להיראות עוד יותר מתוח.
"בתי מהיום שני השומרים האלו יתלוו אליך לכל מקום. השארתי אותך עד עכשיו בלי הגנה. מעשה חסר אחראיות בהתחשב במעמדי ובהיותך בתי ולכן מטרה"
"הו בבקשה לא אבא"
"אריה-ת'ורן ניסו להרוג אותך"
"קוראים לי קאמי אבא. וחוץ מזה לא ניסו להרוג אותי. כנראה זו הייתה תאונה"
"אולי חברותייך קוראות לך קאמי אבל אני הענקתי לך שם כדי לקרוא לך בו. בהחלט ניסו להתנקש בחייך . המתנקש נתפס. זה איש שבהחלט אינו מחבב אותי. המשפט עוד שבועיים ונכון לעכשיו הוא בכלא." עיניו החומות-ירוקות הקשוחות הביעו כעס
"אם ככה אז כבר אין סכנה"
"יש עוד מתנקשים בעולם ילדתי " אמרה אמה
"אמך צודקת. ולכן את צריכה שומרים.
מרקוס דייב אל תשאירו אותה לבדה אפילו לשניה!" ציווה אביה על השומרים שעמדו ליד הוילון בדיוק כמו קודם.
"כן מר קאמינג" הינהנו השומרים.
"טוב עכשיו עלי ללכת. העבודה מחכה. אחיך, אדמונד יבוא בעוד שעה לבקרך. ליזי יקירתי, את באה?" מר קאמינג פנה לאשתו
"כמובן יקירי. הו ויקירתי? נסי להתנהג יפה ולרחם על השומרים האומללים" אמרה אליזבת' והזוג יצאו מלווים בארבעת השומרים שלהם והאחות שסיימה לטפל בשאר 'דיירי' החדר
* * * * * * * * * * * * * * *
תגובות (11)
אם אני נקראת מישו, אז כן.. בהחלט
ברור,קוראים ומחכים להמשך ;)
סיפור מעניין, מחכה להמשך :)
אם את אומרת שמחקת את המייל שלך.. זה אומר שאת יכולה להמשיך להיות איתי בקשר? כי חשבתי שרצית להפסיק..
אבל איך?
אין לך מייל חדש?
לא
באסה… רק רציתי לומר לך, אמא שלי אמרה שאני יכולה להירשם לבית ספר שלך אבל אני לאא חושבת שזה יצא לפועל בגלל כמה סיבות טכניות. /:
הו. חבל דווקא רציתי לפגוש אותך…
אני עוזבת את האתר, אבל נמצאת בערוץ 7. אם יש לך שם ניק אולי תוכלי לזהות אותי שם..
אם את פעילה בערוץ, תכתבי שם בפורום פרוזה את השיר האחרון שכתבת וכך אני אזהה אותך. ואם אין לך שם ניק, אז אולי הגיע הזמן שיהיה…;)
החלטתי שממחר אני לא נכנסת לכאן, אז למקרה שלא נצליח לאתר אחת את השניה במקום אחר, אני מאחלת לך בהצלחה בהמשך, ותודה על ההתכתבויות שלנו, היה לי כיף גדול להכיר אותך… אוהבת אותך ומתגעגעת❤❤❤