הנוסע בזמן- פרק 4

פרק 4: הנסיעה מתחילה
לא קרה דבר, הצמיד הייתה על ידו של טיי אבל דבר לא קרה! הוא פשוט עמד שם בתהייה, 'אולי צריך לחכות' חשב לעצמו טיי, הוא צעד צעד אחד בדרכו למיטה ואז הוא נעלם. 'טיי, תמצא אותו.. תמצא את ג'פרי מור…' טיי פתח את עיניו, השמיים היו בהירים והוא שכב על הדשא הרטוב מתל. הוא קם לאט ושהביט הוא לא ראה את בית האומנה, הוא ראה רק שדה, מלא פרחים ובקתה שעמדה באמצע השדה, ללא שום בית נוסף בסביבה. הוא התקדם טיפה לעבר הבקתה, עד שהוא הגיע לפתח הדלת, ממש כמה סנטימטרים ספורים מהדלת. הוא דפק, אף אחד לא ענה, הוא דפק שוב רק שהפעם פתח לו אדם עם עיניים ירוקות ובלורית שחורה שמכסה חצי עין. "אימא אני אמרתי לך יוצא אני עוד מ.." אמר ונקטע באמצע ברגע שראה את טיי.
"סליחה? ג'פרי מור" שאל טיי בסקרנות.
"טימותי.. כמה אני חיכיתי לרגע זה.. שבו אני פוגש טימותי" אמר ג'פרי בהתלהבות.
"כנס אתה מהר.. שהם לא יראו אותך" אמר ג'פרי ומשך את טיי פנימה.
"ג'פרי.. אתה רוצה…" אמר טיי ונקטע באמצע. "ששש שהם לא יראו שהגעת הנה" אמר ג'פרי והזיע מעט.
לפתע דפיקות בדלת נשמעו, "לפתוח בבקשה" אמר קול גברי ודפק שלושה דפיקות חזקות,
"אוי לי אוי לי, אני למות הולך עכשיו" אמר ג'פרי והתחל ללכת סביב עצמו.
"לפתוח" אמר האדם שוב, ג'פרי נגע קלות בצמיד שלו ומשם יצאה אקדח כסוף שירה יריות לייזר,ג'פרי החזיק אותו בלחץ.
הפעם האדם לא חשב פעמים ופרץ את הדלת, ג'פרי דחף את טיי והתחיל לירות, האדם הזה הייתה בעצם אישה עם שיער מתולתל שחור, היא קיפצה לכול עבר והתחמקה מהיריות. עד שהיא שלפה את האקדח והייתה לה ירייה נקייה על ג'פרי, טיי שלא חשב לרגע נגע קלות גם הוא בצמיד וממנו יצא מגן כסוף, והוא הצליח לקפוץ לעבר ג'פרי לפני הירייה ולהגן עליו. האיקסית ישר זרקה סכין לעבר טיי, הוא הושיט את ידו והצליח לעצור את הסכין בעודה באוויר. ולחזיר אותה אל עבר האיקסית. היא הופתעה מאוד מהמהלך היא נפגעה בבטן ונעלמה.
"אתה טוב יותר ממה שג'פרי חשב" אמר ג'פרי.
"תודה" אמר טיי שאפילו הוא לא הבין מה קרה.
"קדימה אנחנו לזוז חייבים. ואם לא עוד יבואו הרבה" אמר ג'פרי.
"אתה צודק. אבל כדי שבית האומנה לא יחשוד שנעלמתי להרבה זמן, אתה תתגורר בינתיים שם" אמר טיי.
"מה זה בית אומנה?" של ג'פרי בתהייה.
"לא משנה" אמר טיי, הוא תפס את ידו ושניהם נעלמו.
שניהם חזרו אל המיטה הרכה של טיי, הוא הלביש את ג'פרי בבגדים יותר עכשיים: חולצת טריקו ומכנס ג'ינס קרוע. "אני מצטער על האיכות" אמר טיי, "אתה צוחק? בגדים אלה טובים יותר ממה שלבשתי אי פעם בחיים שלי. אוליגרך* אתה?" אמר ג'פרי.
טיי צחקק "הלוואי" אמר טיי, הוא פתח את הדלת שבו חיכתה לו מארי, "היי" אמר בהפתעה. "היי, אני צריכה לדבר איתך " אמרה מארי, "אני.. אני אוהבת אותך" אמרה מארי ונישקה אותו, טיי פתח את עיניו ושפשף אותם חזק כדי לראות שהוא לא חולם, הוא הסמיק מעט ונישק אותה חזרה והוסיף "גם אני אותך" אמר טיי וחייך.
טיי חזר אחרי משחק בינגו משותף לחדרו, שם חיכה לו ג'פרי שאכל עוגת פאי. "עוגה זו הכי טובה שטעמתי בחיי" אמר ג'פרי ולפתע נפערו עיניו. הוא הביט במארי, "מי זה?" שאל ג'פרי ורעד טיפה, "מארי ג'ונסון חברה שלי.." אמר טיי בקול מאוהב. "לא טוב, לא טוב בכלל" אמר ג'פרי וזו הייתה הפעם הראשונה שלא אמר זאת בעיוות, "מה קרה?" שאל טיי.
"מארי הזאתי…" אמר ג'פרי,
"נו?" אמר טיי והזיע מעט.
"היא הרגה אבא שלי.. היא עובדת בשביל X " אמר ג'פרי והתנשף חזק.
"אתה בטוח?" שאל טיי וחשש מהתשובה.
"אחוזים מאה" אמר ג'פרי.