הנוסע בזמן עונה 2 פרק 3

פרק 12: הצלה
טיי הרגיש שמשהו לא בסדר, הוא כול הזמן התהפך מצד לצד במיטתו. הוא הלך לעבר הסלון, שפתאום הוא שומע צפצופים, הוא הולך בעקבות הצפצופים ואז הוא הגיע לחדר של מייקה.
"מה זה הרעש הזה?" שאל טיי, הוא הזיז מעט את הכרית והוא ראה שיש מתחת לכרית פצצה, ושאם מייקה תזוז תזוזה אחת קטנה היא תמות,
"מייקה" הוא לחש, "מייקה" הוא לחש שוב.
"מה אתה מעיר אותי בשעה כזאת? ומה אלה הצפצופים האלה?" שאלה מייקה, היא באה לקום,
"אל תזוזי! יש פצצה מתחת לכרית שלך, כל תזוזה הכי קטנה תפוצץ אותך" פקד טיי,
מייקה התנשפה חזק, היא הייתה בלחץ, טיי העיר את כולם והם ניסו לחשוב על רעיון.
"יש לי, אתה תיקח את המגן שלך.. אה רגע אין לנו צמידים" אמרה ארין ואז התבלבלה,
"רגע, ראיתי בסרט אינדיאנה ג'ונס, שהוא השתמש במשהו שהמשקל של הזהב שווה למשקל של האבן והוא החליף בניהם כדי שהמלכודת לא תופעל" אמר מארק,
"רגע זה רעיון טוב" אמר טיי וחשב מעט על הרעיון,
"מייקה, תקשיבי לי. אנחנו צריכים לדעת מה המשקל שלך" אמר טיי,
"בשביל מה אתה צריך לדעת את זה?" שאלה מייקה.
"לא משנה עכשיו, פשוט תגידי אותו" פקד טיי,
"47" אמרה בנבוכות למרות שהייתה בת 17.
טיי רץ בחזרה אל הסלון ואמר להם שהמשקל הוא 47, "אוקי, אז משקל של אבן אחת גדולה היא בערך 5 קילו, אז נצטרך 9 אבנים כאלה ועוד שתי אבנים ששוקלים קילו" אמר מארק,
"יאללה בואו נזוז. אני ישאר עם מייקה בזמן שאתם אוספים" אמר טיי, הוא רץ לעבר מייקה, לבדוק מה מצבה, היא הזיעה. נסו להישאר על תנוחה אחת במשך שעה.
"את בסדר?" שאל טיי,
"כן, פשוט תביאו את מה שאתם מתכננים ונגמור עם זה" אמר מייקה ובלעה את רוקה,
"אוקי, בינתיים אני רוצה לומר לך שאת הדבר הכי חשוב לי בחיים האלו, את הטוב והאושר, שאני איתך אני לא צריך דבר" אמר וחייך, היא הסמיקה מעט ואמרה:
"אני אוהבת אותך גם" אמרה.

"הם מצליחים להציל אותה" אמרה המפקדת, "צריך לעלות דרגה, בכול פעם שמישהו יגע בה הפצצה תפוצץ" אמרה המפקדת, הפצצה שלפה שתי זרועות שהחזיקו את עורה הדקיק שלה.

"מה קרה?" היא שאלה,
"הכול בסדר, אני איתך" אמר טיי ובא להחזיק את ידה שלפתע מארק התפרץ לחדר,
"אל תעשה את זה! כול נגיעה הכי קטנה והפצצה תפוצץ" אמר מארק, היו בידו 4 אבנים גדולות ו2 אבנים קטנות. ולארין היה עוד 4 אבנים גדולות.
"אוקי, תשחררו את האבן בשלוש" אמר טיי,
הוא עמד לגעת במייקה כדי לדחוף אותה לצד שני של החדר, שלא תיפגע
"1…."
"2…."
3….."